ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני של אמש (חמישי) הפכה לעימות גלוי בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, על רקע ההגבלות שמטילה הפסקת האש עם לבנון על פעילות צה"ל. בן גביר קרא להקריס את ההסכם ולהפציץ מאות מטרות של חיזבאללה. הרמטכ"ל ענה לו בקצרה: "אתם רציתם הפסקת אש".
בן גביר תהה מדוע ישראל אינה פועלת בצורה רחבה יותר כנגד ניסיונות ההתחמשות של חיזבאללה. "מה קורה עם איום מתהווה? אם רואים את חיזבאללה מתחמש, למה לא מפרקים אותם?", שאל. הוא ביסס את עמדתו גם על תקרית שבה נפצעו קצינים ולוחמים כתוצאה מהשלכת רימון על ידי מחבל, וטען שמדובר ב"הזדמנות להקריס את ההסכם. אפשר לכסח במאות מטרות ולהפציץ אותם".
זמיר ענה לו בתגובה חדה שתפסה את תשומת הלב: "אתם רציתם הפסקת אש". בן גביר לא ויתר: "אני לא רוצה הפסקת אש. בדיוק בגלל זה". התגובה הזכירה לכולם שבן גביר אכן התנגד להסכם מלכתחילה, אך רוב הקבינט תמך בו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לרכך את המתח. "לכל איום מיידי החיילים בשטח מגיבים. אנחנו לא מגבילים שום חייל", אמר. נתניהו הוסיף כי ישראל נהנית מגיבוי אמריקני: "האמריקנים מבינים את זכותנו להגן על עצמנו". המסר של נתניהו נועד לסגור את הדיון - אבל הוא לא ממש הצליח בכך.
השרה אורית סטרוק הצטרפה לביקורת ותמכה בקו של בן גביר. "זה זוכה לביקורת מצד החיילים, שמרגישים שהם כמו במטווח", אמרה. היא הוסיפה כי חיזבאללה ממשיך להזרים תחמושת לשטח, ובכך חיזקה את הטענה שהפסקת האש מאפשרת לארגון להתחזק מחדש. לצד זאת, סטרוק ציינה כי "טוב שמגיבים לכל איום מיידי" - כלומר, לא קראה לשבירת ההסכם לאלתר.
שר הביטחון ישראל כץ ניסה לתמרן בין הביקורת לבין הגנה על המדיניות הנוכחית. "כל חייל יכול להגיב באופן מיידי", אמר. כשנשאל כיצד פועלים מעבר לקו הצהוב, הוא ענה: "יש יתרונות ויש חסרונות להפסקת האש, אבל אנחנו לא מסכנים שום חייל". ניסוח זהיר, שלא כיסה על העובדה שמגבלות קיימות.
השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית החדד את הנקודה שכץ התחמק ממנה: "אבל לא מעבר לקו הצהוב". כלומר, גם שרים ממחנה הימין הקיצוני מודים שיש מגבלות אמיתיות בשטח, ולא רק תיאורטיות.
מה שמצטייר מהדיון הוא תמונה מורכבת. מצד אחד, נתניהו וכץ מגנים על ההסכם ומדגישים שהלוחמים לא מוגבלים מול איום מיידי. מצד שני, בן גביר, סטרוק ווסרלאוף חושפים פער מעשי בין ה"מיידי" לבין ה"מתהווה" - כלומר, חיזבאללה יכול להתחמש מחדש מתחת לסף שמצדיק תגובה ישראלית, מבלי שישראל תוכל לפגוע בו.
בן גביר לא הסתיר את כוונתו: הוא רוצה לנצל כל אירוע גבולי כדי לשנות את המדיניות ולשבור את ההסכם. נתניהו, לעומת זאת, מצוי בין שני לחצים - הימין הקואליציוני שדוחף לפעולה, ומחויבויות מול וושינגטון שמגבילות את שיקול הדעת הישראלי. לפי המידע שהגיע אתמול מהקבינט, עמדת בן גביר לא התקבלה.
הדיון צפוי להימשך. כל תקרית נוספת בצפון תחדד מחדש את השאלה עד כמה ישראל מוכנה לאכוף את תנאי ההסכם, ועד כמה חיזבאללה יכול לנצל את הפסקת האש לבנות מחדש את כוחו מתחת לרדאר.
הפסקת האש עם לבנון ממשיכה לייצר חיכוך פנימי בממשלה, עם פער ברור בין אלה שרואים בה הישג שיש לשמר לבין אלה שרואים בה מגבלה שיש לפרק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה