ענקית הרכב הגרמנית פולקסווגן נמצאת בעיצומה של תוכנית ההתייעלות הדרמטית ביותר בתולדותיה. לפי דיווחים מגרמניה, המנכ"ל אוליבר בלום וסמנכ"ל הכספים ארנו אנטליץ מגבשים תוכנית אסטרטגית לשנת 2030 שתכלול פיטורי כ-100,000 עובדים ברחבי העולם, סגירת ארבעה מפעלי ייצור בגרמניה וקיצוץ של 15% מתקציב ההשקעות של הקבוצה.
מדובר בהכפלה של תוכנית פיטורים שהוכרזה רק לפני מספר חודשים, שדיברה על פיטורי 50,000 עובדים. כעת שוקלים בחברה להגיע ל-100,000 מפוטרים מתוך כ-657,000 עובדים שמעסיקה הקבוצה ברחבי העולם - כלומר, צמצום של כ-15% מכוח האדם הגלובלי. התוכנית צפויה להתבצע בהדרגה עד שנת 2030.
ארבעת המפעלים שצפויים להיסגר ממוקמים בערים הגרמניות האנובר, צוויקאו ואמדן, וכן מפעל של מותג אאודי בנקרסולם. על פי התוכנית, הייצור באתרים אלה יסתיים בהדרגה ככל שדגמי הרכב המיוצרים בהם יגיעו לסוף מחזור חייהם. במקביל, תקציב ההשקעות לחמש השנים הקרובות יקוצץ ב-15% ויעמוד על קצת יותר מ-130 מיליארד אירו.
הרקע לצעד הדרמטי הוא משבר עמוק שבו שקועה הקבוצה. ברבעון הראשון של 2026 צנח הרווח הנקי של פולקסווגן ב-28% ל-1.56 מיליארד אירו, בעוד ההכנסות ירדו ב-2% ל-75.7 מיליארד אירו. אנטליץ הזהיר בעקבות הנתונים האלה בצורה חד-משמעית כי קיצוצי העלויות שתוכננו עד כה אינם מספיקים, וכי אם החברה לא תפעל בנחישות - היא מסכנת את עתידה.
שני גורמים חיצוניים מכבידים במיוחד על פולקסווגן בתקופה האחרונה. הראשון הוא מכסי הייבוא האמריקניים, שלפי אנטליץ עולים לקבוצה כארבעה מיליארד אירו בשנה. השני, ואולי החמור יותר לטווח הארוך, הוא התחרות הגוברת מיצרניות הרכב הסיניות: פולקסווגן איבדה 20% ממכירותיה ברבעון הראשון בשוק הסיני, שהוא השוק החשוב ביותר עבורה. חברות כמו BYD מתחזקות לא רק בסין אלא גם באירופה, ומאיימות ישירות על נתח השוק של יצרניות אירופיות ותיקות.
מעבר לפיטורים וסגירת המפעלים, התוכנית כוללת גם רפורמה מבנית עמוקה: הן מותג פולקסווגן המרכזי והן חטיבת ייצור הרכיבים של הקבוצה יופרדו ויהפכו לחברות עצמאיות. מהלך כזה עשוי לאפשר בעתיד לכל אחד מהמותגים גמישות רבה יותר בשוקי ההון ולמשוך משקיעים בנפרד.
עם זאת, היישום של התוכנית רחוק מלהיות פשוט. בפולקסווגן קיים הסכם ביטחון תעסוקתי התקף עד סוף 2030, ובאאודי ההסכם תקף עד סוף 2033. המשמעות היא שהחברה תצטרך לנהל משא ומתן מורכב מול ועדי העובדים, שידועים בכוחם בגרמניה, ומול ארגוני העובדים שכבר הביעו התנגדות. מלבד זאת, ההנהלה הבטיחה שנה שעברה שלא תסגור מפעלים בגרמניה עד סוף העשור, כך שהתוכנית הנוכחית מפרה התחייבות רשמית שניתנה לעובדים.
מבחינה ענפית רחבה יותר, מה שפולקסווגן חווה הוא ביטוי של לחץ מבני שמרגישות כל יצרניות הרכב האירופיות הגדולות. המעבר לרכב חשמלי יצר אי-ודאות בשוק, תחרות סינית זולה ואגרסיבית עוצמתית, ועלויות הפיתוח שממשיכות לטפס. פולקסווגן, בתור הקבוצה הגדולה ביותר מסוגה ביבשת, הפכה לבמבר-גאז של כל המגמות האלה בו-זמנית.
כעת עומדת ההנהלה בפני מבחן כפול: מצד אחד, לשכנע את שוק ההון שהיא מסוגלת לבצע שינוי כה גדול בזמן סביר. מצד שני, לנהל מו"מ עם ועדי עובדים חזקים ועם הממשלות הגרמניות שאינן מעוניינות לראות אלפי מפוטרים בערים תעשייתיות. ההחלטות שיתקבלו בחודשים הקרובים יקבעו אם פולקסווגן תצליח לבנות מחדש את מעמדה, או תמשיך להישחק מול מתחרים שלא ישחררו את הלחץ.
בשבועות הקרובים צפויות להתחדש הסכמות או עימותים פנימיים בין ההנהלה לבין ועדי העובדים, שיקבעו כמה מהתוכנית ייצא לפועל ובאיזה קצב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה