ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת: חיזבאללה יפורק מנשקו

ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת היסטורי שמטרתו לסיים את הסכסוך בין שתי המדינות ולהסדיר את הגבולות ביניהן. ההסכם נחתם בוושינגטון בתום ארבעה ימי שיחות אינטנסיביות, בתיווך פעיל של ארצות הברית.

לפי הגורם המדיני הבכיר שמסר פרטים על ההסכם, הסכמת הצדדים מגדירה תהליך שבמסגרתו צפוי חיזבאללה לפרק את אמצעי הלחימה שברשותו. זהו אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר בהסכם, שכן ארצות הברית הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור והתנגדה לנוכחותו המזוינת לאורך הגבול עם ישראל כבר שנים.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אישר את פרטי ההסדר ואמר כי ההסכמה מכניסה את לבנון לתהליך של פירוק אמצעי הלחימה של חיזבאללה. לדבריו, מדובר בצעד משמעותי ביחסים בין שתי המדינות ובייצוב האזור. בטקס החתימה הוסיף רוביו הסתייגות גלויה: "זו תחילת ההתחלה. עוד עבודה רבה מונחת לפנינו. אנחנו לא מזלזלים כלל בקושי שנותר".

צילום: AI

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בהקלטה שפרסם משרדו לפני כניסת שבת כי צה"ל לא יסוג מאזור הביטחון בדרום לבנון כל עוד חיזבאללה לא יפורק מנשקו. "נישאר באזור הביטחון עד שחיזבאללה יפרק את נשקו וכל עוד קיימת איום על מדינת ישראל", אמר נתניהו. גורם ישראלי הבהיר כי צה"ל יסוג רק משני אזורים שנמצאים מחוץ לגבולות אזור הביטחון המקורי - אזורים שנכבשו בהרחבה מאוחרת יותר - ואילו המצודה ההיסטורית בבופור לא נכללה בהסכם. לצד זאת, הוקמה במסגרת ההסכם קבוצת תיאום צבאית משולשת בהשתתפות ישראל, ארה"ב ולבנון, ואמריקה התחייבה ל-100 מיליון דולר סיוע הומניטרי ולמעלה מ-30 מיליון דולר לחיזוק צבא לבנון.

הסכם המסגרת כולל גם סעיפים בנוגע לסכסוך הימי שנמשך שנים רבות בגבול שבין ישראל ללבנון. הסכסוך, שעסק בקביעת גבולות המים הכלכליים של שתי המדינות, עלה בעבר לכותרות לאחר שמחלוקת על שדות גז טבעי ים-תיכוניים הסלימה את המתחים. ההסכם הנוכחי צפוי ליישב גם מחלוקות אלה.

על פי הדיווחים, צה"ל יישאר בשטח לאורך הקו הצהוב, הגבול הבינלאומי המוכר בין ישראל ללבנון. עם זאת, הצבא צפוי לסגת משטחים אחרים שהוגדרו במסגרת ההסכם. הפרטים המדויקים של לוח הזמנים לנסיגה טרם פורסמו במלואם.

המתאם האמריקאי של התהליך היה דייוויד שיינרמן, שהוביל מטעם הבית הלבן את שיחות הגישור בין נציגי שתי המדינות. ההסכם מבטא את המדיניות האמריקאית לקידום יציבות אזורית, תוך הבטחת ביטחון ישראל ושמירה על ריבונות לבנון.

בצד הלבנוני, ההסכם מוצג כהישג שמחזיר לביירות שליטה על שטחה הריבוני ומאפשר לצבא הלבנוני לפרוס כוחות בדרום הארץ, אזור שנשלט בפועל על ידי חיזבאללה שנים ארוכות. עבור ממשלת לבנון, שמתמודדת עם משבר כלכלי חריף ולחצים פנימיים, מדובר בתוצאה שתאפשר לה לטעון לנורמליזציה של הסדרים ביטחוניים.

עם זאת, איראן וחיזבאללה הבהירו את עמדתם בחריפות. חבר הפרלמנט הלבנוני חסן פדלאללה, נציג האגף הפוליטי של חיזבאללה, הצהיר כי הרשויות הלבנוניות לא יוכלו לאכוף את ההסכם אלא אם יצאו ל"מלחמת אזרחים", וכי חיזבאללה יאחז בנשקו. מומחים מזהירים כי האיראנים ינסו לקעקע את ההסכם, ומגדירים אותו כהפסקת אש בלבד - לא כדרך לשלום כולל.

עבור ישראל, ההסכם מסמן את אחד ההישגים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר מצפון מאז מלחמת לבנון השנייה. הכנסת תהליך פירוק נשק של חיזבאללה להסכם רשמי, גם אם ביישומו תלויות עוד שאלות פתוחות רבות, מהווה שינוי בסדרי הגבול שהיו נתונים כנתון קבוע שנים. השאלה האמיתית היא מי יפקח על הביצוע ומה יקרה אם חיזבאללה יפר את ההסכמות.

בשלב זה טרם הובהר מהו המנגנון שיאכוף את ההסכם בפועל, ומה יהיה תפקידה של כוח אמנות לבנון (יוניפי"ל) בפיקוח על ביצועו. צפוי כי בימים הקרובים יפורסמו פרטים נוספים על לוחות הזמנים ועל ההסדרים הביטחוניים שיבואו בעקבות החתימה.