ישראל ולבנון חתמו על הסכם מסגרת היסטורי שמטרתו לסיים את הסכסוך בין שתי המדינות ולהסדיר את הגבולות ביניהן. ההסכם נחתם לאחר מספר ימי דיונים ומשא ומתן ממושך, בתיווך פעיל של ארצות הברית.
לפי הגורם המדיני הבכיר שמסר פרטים על ההסכם, הסכמת הצדדים מגדירה תהליך שבמסגרתו צפוי חיזבאללה לפרק את אמצעי הלחימה שברשותו. זהו אחד הרכיבים המשמעותיים ביותר בהסכם, שכן ארצות הברית הגדירה את חיזבאללה כארגון טרור והתנגדה לנוכחותו המזוינת לאורך הגבול עם ישראל כבר שנים.
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אישר את פרטי ההסדר ואמר כי ההסכמה מכניסה את לבנון לתהליך של פירוק אמצעי הלחימה של חיזבאללה. לדבריו, מדובר בצעד משמעותי ביחסים בין שתי המדינות ובייצוב האזור.
צילום: AIהסכם המסגרת כולל גם סעיפים בנוגע לסכסוך הימי שנמשך שנים רבות בגבול שבין ישראל ללבנון. הסכסוך, שעסק בקביעת גבולות המים הכלכליים של שתי המדינות, עלה בעבר לכותרות לאחר שמחלוקת על שדות גז טבעי ים-תיכוניים הסלימה את המתחים. ההסכם הנוכחי צפוי ליישב גם מחלוקות אלה.
על פי הדיווחים, צה"ל יישאר בשטח לאורך הקו הצהוב, הגבול הבינלאומי המוכר בין ישראל ללבנון. עם זאת, הצבא צפוי לסגת משטחים אחרים שהוגדרו במסגרת ההסכם. הפרטים המדויקים של לוח הזמנים לנסיגה טרם פורסמו במלואם.
המתאם האמריקאי של התהליך היה דייוויד שיינרמן, שהוביל מטעם הבית הלבן את שיחות הגישור בין נציגי שתי המדינות. ההסכם מבטא את המדיניות האמריקאית לקידום יציבות אזורית, תוך הבטחת ביטחון ישראל ושמירה על ריבונות לבנון.
בצד הלבנוני, ההסכם מוצג כהישג שמחזיר לביירות שליטה על שטחה הריבוני ומאפשר לצבא הלבנוני לפרוס כוחות בדרום הארץ, אזור שנשלט בפועל על ידי חיזבאללה שנים ארוכות. עבור ממשלת לבנון, שמתמודדת עם משבר כלכלי חריף ולחצים פנימיים, מדובר בתוצאה שתאפשר לה לטעון לנורמליזציה של הסדרים ביטחוניים.
עבור ישראל, ההסכם מסמן את אחד ההישגים הדיפלומטיים המשמעותיים ביותר מצפון מאז מלחמת לבנון השנייה. הכנסת תהליך פירוק נשק של חיזבאללה להסכם רשמי, גם אם ביישומו תלויות עוד שאלות פתוחות רבות, מהווה שינוי בסדרי הגבול שהיו נתונים כנתון קבוע שנים. השאלה האמיתית היא מי יפקח על הביצוע ומה יקרה אם חיזבאללה יפר את ההסכמות.
בשלב זה טרם הובהר מהו המנגנון שיאכוף את ההסכם בפועל, ומה יהיה תפקידה של כוח אמנות לבנון (יוניפי"ל) בפיקוח על ביצועו. צפוי כי בימים הקרובים יפורסמו פרטים נוספים על לוחות הזמנים ועל ההסדרים הביטחוניים שיבואו בעקבות החתימה.
כעת עומדים שני הצדדים בפני האתגר האמיתי: לממש על הקרקע הסכם שעל הנייר נראה היסטורי, אך ביישומו תלויים עוד עשרות פרטים שלא סוכמו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה