נשיא לבנון מברך על הסכם המסגרת עם ישראל: "צעד ראשון לשיקום הריבונות"

ישראל ולבנון חתמו ביום שישי על הסכם מסגרת בוושינגטון, בתיווך ארצות הברית, שמטרתו הפחתת מתחים בגבול ויצירת בסיס לשלום ולביטחון מתמשכים. ראש ממשלת לבנון נוואף סלאם הבהיר כי מטרת ההסכם היא להביא לנסיגה של ישראל מכל שטח לבנוני, ולבנון מתחייבת בתמורה להרחיב את שליטת המדינה על ידי כוחות הביטחון הלבנוניים.

ההסכם נחתם ב-27 ביוני 2026, בנוכחות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ושגרירי שתי המדינות.

שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הודיע על ההסכם בטקס בוושינגטון. "היום הוא יום טוב. אנחנו שמחים להודיע על הסכם מסגרת בין ממשלת לבנון הריבונית לבין ממשלת ישראל, בתיווך ובתמיכה של ארצות הברית, שמתחיל להניח יסוד לשלום וביטחון מתמשכים", אמר רוביו. "זה מה שמגיע לשתי המדינות הללו", הוסיף, וכינה את ההסכם "צעד ראשון".

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כינה את ההסכם "מכה קשה לאיראן". נתניהו הוסיף כי איראן מנסה לכפות נסיגה ישראלית מדרום לבנון, אך "ישראל, לבנון וארצות הברית אומרות לה: זה לא עניינכם. אין לכם תפקיד בדרום לבנון, לא לכם ולא לחיזבאללה ולא לאף ארגון טרור אחר".

ההסכם כולל מספר רכיבים מרכזיים. הוא קורא להפסקת אש בין ישראל ולבנון, ומחייב פינוי מלא של לוחמי חיזבאללה מאזור דרום הליטאני בדרום לבנון. במסגרת ההסכם, מחויבת לבנון גם להקים אזורי "פיילוט" שבהם הצבא הלבנוני יחזיק בשליטה בלעדית, ללא כל גורם חמוש שאינו חלק מהמדינה. המחלקה לענייני חוץ של ארצות הברית מסרה כי "שני הצדדים הסכימו, בהנחיית ארצות הברית, לקדם במהירות יצירת אזורי פיילוט שבהם הצבא הלבנוני ייטול שליטה בלעדית על השטח".

בין הרכיבים הבולטים של ההסכם נכללות גם הכרה הדדית בין ישראל ללבנון וניתוק זירת לבנון מאיראן. רוביו הבהיר כי הנסיגה הישראלית לא תהיה אוטומטית אלא מדורגת ומותנית - "ישראל תשוב לגבולותיה לאחר שיוסר האיום הביטחוני על אזרחיה" - ונתניהו הדגיש בנפרד כי "ישראל נשארת ברצועת הביטחון". כחלק מהסכמת ארצות הברית להניע את ההסכם, הכריז רוביו על תמריצים כספיים משמעותיים: למעלה מ-30 מיליון דולר לצבא לבנון, לצד סיוע הומניטרי מיידי בסך 100 מיליון דולר, במטרה לאפשר לצבא הלבנוני לתפוס אחיזה אמיתית בשטחים שיפונו מחיזבאללה.

הנושא הבוער ביותר הוא מעמדו של חיזבאללה. הארגון לא היה צד לחתימה ביום שישי, ולא ברור אם ינהג לפי תנאי ההסכם. השגריר האמריקאי בישראל, מייק האקאבי, כתב כי "ההזדמנות היסטורית אך המפתח הוא פירוק נשקו של חיזבאללה, ארגון טרור שרצח אמריקאים". הסכמי הפסקת אש קודמים בין ישראל לחיזבאללה לא מנעו תקיפות חוצות גבול כמעט יומיומיות, כשכל צד האשים את השני בהפרת ההסכם.

חיזבאללה הגיב בחריפות להסכם. חבר הפרלמנט מטעם הארגון, חסן פדלאללה, אמר כי הרשויות הלבנוניות לא יוכלו לאכוף את הסכם המסגרת אלא אם יצאו לעימות פנימי בתמיכה אמריקאית. פדלאללה הצהיר כי חיזבאללה יתנגד לכל צעד שתנקוט הממשלה בעניין זה, יחזק את אחיזתו בנשקו ולא יאפשר ליישם את ההתחייבויות על הקרקע. ההתנגדות, לדבריו, היא "רצינית ואמיתית".

מיד לאחר הכרזת ההסכם פרצו בביירות מחאות אלימות. תומכי חיזבאללה חסמו את דרך סלים סלאם, את הצירים המובילים לנמל התעופה ואת הרובע הדאחייה, הניפו דגלי חיזבאללה ואיראן, הבעירו מוקדי אש ונסעו בשיירות אופנועים. כוחות הביטחון הלבנוניים נפרסו במוקדים ובכמה מקומות השתמשו בגז מדמיע לפיזור ההמון. המפגינים דרשו נסיגה ישראלית מיידית וללא תנאים, וכינו את ההסכם "עסקת כניעה". גורמים בארגון הצהירו כי ההסכם "אינו מחייב את ההתנגדות" וכינוהו "חבלה בריבונות לבנון".

מומחים מזהירים כי איראן תפעל לסכל את ההסכם. וואליד פארס, מומחה אמריקאי בכיר ללבנון, אמר כי "הסכם זה הוא הפסקת אש בלבד, ולא שביל לעסקת שלום רחבה. חיזבאללה מקבל פקודות מאיראן. ברור שטהרן תמחה על ההסכם ותלחץ על המשא ומתן". מומחית בכירה במוסד וושינגטון לפוליטיקה של המזרח התיכון כתבה כי "זוהי פריצת דרך", אך הוסיפה כי "כפי שהסכם 1983 הופל על ידי הרעים באותה תקופה, איראן תנסה הכל כדי להבטיח שגם ההסכם הזה ייכשל".

נשיא לבנון ג'וזף עאון הודה בפרסום ערבי לממשל האמריקאי, בראשות הנשיא דונלד טראמפ, "על מאמציו באירוח ובסיוע למשא ומתן ועל תמיכתו בעמדת לבנון". עאון כינה את ההסכם "הצעד הראשון בדרך לשחרור ולכבוד של העם הלבנוני, שסבל, התמיד וניצב מול התנאים הקשים ביותר". ההסכם נחתם לאחר חודשים של מגעים ממושכים, שכללו גם שחרור אסירים וחזרת אזרחים לשתי המדינות.

ההסכם אינו כולל תוכנית סיוע כלכלית, קרן שיקום מוצהרת או התחייבות פומבית של מדינות המפרץ להזרים כספים. מטרתו היא ליצור את התנאי הבסיסי ביותר לצמיחה כלכלית: יציבות ביטחונית וריבונות מעשית של המדינה הלבנונית. הצורך בשיקום לבנון הוא עצום - הבנק העולמי העריך את צורכי ההתאוששות מהסבב הקודם, בין אוקטובר 2023 לדצמבר 2024, בכ-11 מיליארד דולר, כאשר הנזק הכלכלי הכולל מאותה תקופה נאמד ב-14 מיליארד דולר. שר האוצר הלבנוני יאסין ג'אבר הזהיר כי הכלכלה עלולה להתכווץ ב-7% עד 10% השנה וכי הנזק הישיר והעקיף עשוי להגיע ל-20 מיליארד דולר.

ההסכם מגיע על רקע מגעים מקבילים בין ארצות הברית לאיראן להשהיית הלחימה ביניהן. הפסקת לחימה בין ישראל ללבנון נחשבת חיונית להשגת עסקת שלום מתמשכת בין ארצות הברית לאיראן. טראמפ הביע בעבר ביקורת פומבית על ישראל ואף ניהל שיחת טלפון מתוחה עם נתניהו במהלך המשבר.

כעת ייוודע אם חיזבאללה יאפשר את יישום ההסכם בפועל, לאחר שצעד ראשון זה הצליח להוביל לחתימה ישירה בין ישראל ללבנון, הראשונה מאז 1983.