פיפ"א דחתה את הדרישות הנחרצות של איראן ומצרים ואישרה: דגלי גאווה ייכנסו לאצטדיון "לומן פילד" בסיאטל, שם ייפגשו שתי הנבחרות מחר (שבת, 6:00) במה שהפך לאחד המשחקים הטעונים ביותר במונדיאל 2026 - ולא בגלל הכדורגל. המשחק הוגדר מראש כ"משחק גאווה" על ידי הוועדה המארגנת המקומית של סיאטל, עוד לפני שהגרלת הטורניר קבעה כי דווקא שתי המדינות המוסלמיות השמרניות ביותר הן אלו שישחקו בו.
ההתאחדות האיראנית פנתה לפיפ"א במכתב רשמי ודרשה לאסור על כניסת כל סמל הקשור לקהילה הגאה לתחומי האצטדיון. בהודעה רשמית שמסרה ההתאחדות נכתב: "איראן ומצרים הן שתי מדינות מוסלמיות בעלות מכנה תרבותי ודתי עמוק, והעמדות שהביעו שתי ההתאחדויות משקפות את הערכים והאמונות המשותפים לעמי שתי המדינות. עמדתנו היא שלא צריכים להתקיים בתוך האצטדיון או כחלק מסביבת המשחק טקסים או פעילויות קידום הקשורות לתנועה הזו." ההתאחדות המצרית הצטרפה להתנגדות וטענה כי מדובר בדבר הסותר את הערכים התרבותיים, הדתיים והחברתיים של שני העמים.
פיפ"א לא נכנעה. בהצהרה רשמית שפרסמה הארגון הבהיר: "המונדיאל 2026 הוא אירוע כוללני המקבל אנשים מכל הרקעים. אוהדים מכל הנטיות המיניות והזהויות המגדריות מוזמנים למשחקים ולאירועים. דגלי קשת וסמלים אחרים המייצגים נטייה מינית וזהות מגדרית מותרים בהתאם לתקנון ההתנהגות של המונדיאל, ומותר להציגם בתוך האצטדיונים כל עוד השימוש בהם עולה בקנה אחד עם הכללים."
נשיא פיפ"א, ג'אני אינפנטינו, ניסה כבר בינואר לצנן את הסערה. בריאיון לכלי תקשורת שווייצרי אמר: "אני חייב להבהיר שלא יהיה משחק גאווה בגביע העולם של פיפ"א. יהיה משחק גביע העולם בסיאטל, ובאותו היום יתקיימו בעיר אירועים שיאורגנו על ידי ארגונים חיצוניים. אבל אין לזה שום קשר למשחק עצמו." הדברים נאמרו - אך לא שינו דבר על הקרקע. הוועדה המארגנת המקומית נשארת איתנה בעמדתה.
מאמן איראן, אמיר ע'לנאוי, סירב להתייחס לנושא בכנס העיתונאים שנערך לפני המשחק. נציג פיפ"א, שפתח את המסיבה, הקריא הצהרה מטעם ההתאחדות האיראנית שבקשה מהעיתונאים לשאול רק שאלות הנוגעות לכדורגל. למרות זאת, המאמן הופגז בשאלות. תשובתו הייתה: "אמרתי לכם, אנחנו כאן לשחק כדורגל. רק כדורגל. כל מה שאסור לפי דתנו ואינו קיים - אנחנו לא רוצים לדבר עליו. אנחנו מדברים רק על המשחק, על הכדורגל, ועל יופיו." גם הדה מקלנדון מהוועדה המארגנת של פיפ"א סירבה לענות על שאלות בנושא.
בסיאטל לא מתרשמים. הדה מקלנדון, סגנית בכירה לענייני מורשת בוועדת המונדיאל של העיר, הכריזה בפומבי: "אנחנו מצפים להרבה דגלי קשת ביציעים וחולצות עם סמלי גאווה. בואו נקבל את כולם בסיאטל. זה המונדיאל, ובואו נראה להם איך אנחנו חוגגים גאווה. אצלנו זה לא יום ולא סוף שבוע, אלא חודש שלם." ראש עיריית סיאטל, קייטי וילסון, הוסיפה כי העירייה מוכנה להפגנות ולמחאות: "הוקצו אזורי מחאה מוגדרים סביב האצטדיון וכוחות האכיפה ערוכים להתמודד עם המצב."
הרקע לבחירת האצטדיון הזה לסוג זה של אירועים אינו מקרי. סיאטל היא אחת הערים הליברליות ביותר בארצות הברית, ומדינת וושינגטון נחשבת לבעלת אחוז המשפחות החד-מיניות הגדול ביותר באמריקה. חגיגות הגאווה בעיר מתקיימות בסוף שבוע זה מזה יותר מחמישים שנה, ורק לאחר הגרלת הטורניר בדצמבר נודע כי דווקא איראן ומצרים, שתי המדינות שבהן הומוסקסואליות מוגדרת כעבירה פלילית, ישחקו בה. רוב הפעילויות שתוכננו על ידי הוועדה המקומית יתקיימו מחוץ למתחם האצטדיון, באזור שאינו בשליטת פיפ"א - אך דגלי הגאווה צפויים להופיע גם בתוכו.
על הדשא, מה שמעסיק את הקהל המצרי הוא כלל לא הפולמוס סביב הגאווה. מוחמד סלאח, בן 34, מגיע למשחק מכריע כשמאחוריו ניצחון 3:1 על ניו זילנד - הניצחון הראשון של מצרים אי פעם במונדיאל. העפלה לשלב הנוקאאוט תהיה ההישג הגדול ביותר של הנבחרת מאז מונדיאל 1934, ולכן שוק הכרטיסים השתגע: כרטיס שנמכר לפני שבוע ב-200 דולר מגיע כעת ל-850 דולר ומעלה. גם איראן יכולה לעלות לשלב הבא עם ניצחון, אחרי שני תיקו מול בלגיה וניו זילנד.
איראן מגיעה למשחק עם שלל בעיות שמחוץ למגרש. הנבחרת סבלה מהגבלות נסיעה שהטיל משרד הביטחון הפנימי האמריקני, אולצה לצאת מארצות הברית מיד אחרי כל משחק, וניסתה בשלב מסוים להעביר את בסיס האימונים שלה מטוסון, אריזונה, לטיחואנה שבמקסיקו. הבקשה אושרה בסופו של דבר. לפני המשחק מול מצרים הותר לנבחרת להגיע לסיאטל יומיים מראש - שיפור ביחס לשני המשחקים הקודמים. המאמן ע'לנאוי ציין כי הנשיא אינפנטינו עשה "כמיטב יכולתו" כדי "למזער את האתגרים" שאיראן התמודדה עמם, אך הוסיף: "מה שעשו לנו הפעם, לא עשו לנו בשני המשחקים הקודמים."
המשחק ייערך מחר בשעה 6:00. כל עוד פיפ"א לא תסגת מעמדתה, דגלי הגאווה ייכנסו לאצטדיון, הפסטיבלים יתקיימו ברחובות סיאטל, ושתי הנבחרות יצטרכו למצוא דרך לשחק כדורגל בתוך אחד הפולמוסים הגדולים ביותר שנוצרו אי פעם סביב משחק שלב הבתים במונדיאל.
מחר בבוקר, כשהשריקה תינתן, ייפגשו על אותו כר דשא שלוש תפיסות עולם שונות לחלוטין - וכולן מתעקשות שהצדק איתן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה