הסכם המסגרת מול לבנון נחתם בארה"ב: חיזבאללה נותר בחוץ

ישראל ולבנון חתמו ביום שישי על הסכם מסגרת בוושינגטון, בתיווך אמריקני, שמגדיר תהליך לנסיגת צה"ל מדרום לבנון ולפירוק כוחות חיזבאללה מהאזור. שר החוץ האמריקני מרקו רוביו הכריז על ההסכמה וציין כי מדובר ב"צעד ראשון" ליצירת "בסיס לשלום וביטחון מתמשכים". הבעיה המרכזית: חיזבאללה לא היה צד לחתימה ולא ברור אם ישתף פעולה.

על ההסכם חתמו השגריר הישראלי בארצות הברית יחיאל לייטר ושגרירת לבנון בוושינגטון נדא חמאדה מעווד. רוביו אמר בסיום הטקס: "זה ייקח זמן, אבל זה השלב הקשה. מגיע לישראלים לחיות בשלום, במיוחד בצפון." הוא הוסיף כי מדובר ב"ההתחלה של ההתחלה", וכינה את הרגע הזדמנות לשתי מדינות שסבלו מהתערבות חיצונית. לייטר פנה לעמיתתו הלבנונית ואמר לה "נלחמת כלביאה", ופנה גם לאזרחי ישראל: "כל זה לא היה קורה בלי תושבי הצפון. המטרה הבאה - שלום בין המדינות."

לפי פרטי ההסכם שנחשפו, ישראל תיסוג בהדרגה משטחים שכבשה בלבנון, וזאת בהתאם ליכולתו של הצבא הלבנוני לאכוף סדר מול חיזבאללה. לשם כך יוקמו אזורי פיילוט שבהם תיבחן בפועל העברת האחריות הביטחונית מצה"ל לידי הצבא הלבנוני, במקביל לשיקום תשתיות אזרחיות. בנוסף, יוקם מנגנון תיאום ביטחוני משותף לישראל, ללבנון ולארצות הברית, שיפקח על יישום ההסכם ויוודא עמידת הצדדים בהתחייבויותיהם.

משרד החוץ האמריקני מסר כי "שני הצדדים הסכימו, בהנחיית ארצות הברית, לקדם במהירות יצירת אזורי פיילוט שבהם יחזיק הצבא הלבנוני בשליטה בלעדית על השטח, תוך הוצאת כל הגורמים שאינם מדינתיים". רוביו הוסיף: "זה מה שמגיע לשתי האומות האלה."

הבית הלבן פרסם לאחר החתימה את הנוסח המלא של ההסכם. על פיו, הנסיגה הישראלית מותנית בפירוק מנשק "של כל הקבוצות החמושות שאינן מדינתיות" - כוונה ברורה לחיזבאללה. רק לאחר שאושר שהפירוק הושלם באזור מסוים, יקבל צבא לבנון אחריות ביטחונית מלאה עליו. לצד ההסכם הגלוי, קיים גם נספח ביטחוני נפרד שיטפל במנהרות ובהתעצמות חיזבאללה - פרטים שנותרים בשלב זה חסויים. ממשלת לבנון התחייבה מצידה ל"תוכנית קפדנית ומבוססת ביצועים" לחיזוק הצבא שלה, ולהשגת מונופול של המדינה על השימוש בכוח, כאשר כל סיוע אמריקני חדש ללבנון יותנה ב"אבני דרך הניתנות לאימות."

לגבי שני אזורי הפיילוט שהוסכמו, נתניהו הסביר בהודעה שהקליט לפני כניסת השבת: "אחד מאזורי הפיילוט הוא בכלל מחוץ לאזור הביטחון, מדרום לליטאני, והשני הוא מצפון לליטאני - חלק קטן ממנו באזור הביטחון המורחב שהשגנו בשבועיים האחרונים, ושצה"ל לא צריך אותו, הוא אומר את זה בצורה הכי ברורה." אזורי פיילוט נוספים ייקבעו בהסכמה הדדית בהמשך.

ההסכם נחתם על רקע לחץ אמריקני מתמשך. לפי הדיווחים, טראמפ ניהל שיחה מתוחה עם ראש הממשלה נתניהו ואף ביקר בפומבי את ישראל על התנהלותה בסכסוך. טראמפ טען בראיון שפורסם לאחרונה כי הוא יכול "לשלוט בישראל" בכל הנוגע ללבנון, וכי "יש להם הרבה כבוד אלי - הם עושים מה שאני אומר". ההסכם נחשב לאחד מהישגיו של ממשל טראמפ, שמנהל בו-זמנית גם מו"מ עם איראן.

ואולם, הקושי הגדול ביותר ביישום ההסכם הוא חיזבאללה. הארגון לא היה שותף לחתימה בוושינגטון, וביום שישי פרסם עמדה ברורה: ישראל חייבת לסגת מכל השטחים הלבנוניים ללא תנאים מוקדמים. הדרישה מנוגדת ישירות למבנה ההסכם, שמחייב את חיזבאללה לפנות לוחמים מדרום נהר הליטאני כתנאי לנסיגה ישראלית.

תומכי חיזבאללה יצאו היום לרחובות הדאחיה, הפרבר הדרומי של ביירות, וחסמו את גשר אלמשרפיה במחאה על ההסכם שנחתם בין לבנון לישראל. התמונות מהשטח מראות עשרות מפגינים שמנסים להפעיל לחץ על הממשלה שבה חיזבאללה עצמו שותף. הפרדוקס בולט לעין: חיזבאללה פרסם הודעה רשמית שבה קרא לשלטון הלבנוני לחזור בו מההסכם - אותו הסכם שממשלה עם שרי חיזבאללה חתמה עליו. כלומר: הארגון מוחה נגד הסכם שאנשיו עצמם אישרו.

ישראל, מצדה, מבהירה שאין שום לוחות זמנים קבועים להמשך הנסיגה מלבנון. בכיר ישראלי מסר כי קצב הנסיגה כרוך ישירות בהתפרקות חיזבאללה מנשקו. כלומר: ככל שחיזבאללה יאחז בנשק - כך ישראל תישאר בשטח. בצד של ההסכם שמטיב לכאורה עם הצד הלבנוני: תושבים לבנונים יוכלו לשוב לבתיהם בשני אזורי פיילוט שהוגדרו במסגרת ההסכם - צעד מוחשי ראשון שמאפשר חזרה לשגרה בחלקים מסוימים של דרום לבנון.

נתניהו הבהיר בנוסח חד שישראל תישאר ברצועת הביטחון כל עוד חיזבאללה לא פורק מנשקו. גורם בכיר בירושלים הוסיף: "ישראל תשמור על רצועת הביטחון שלה בגבולות הקו הצהוב עד ליום שבו חיזבאללה ויתר ארגוני הטרור בלבנון יפורקו מנשקם ולא יישקף עוד איום על מדינת ישראל." נתניהו גם ניסח את עמדת ישראל מול איראן: "איראן מנסה לכפות עלינו נסיגה בכוח מדרום לבנון. ישראל, לבנון וארצות הברית אומרות להם - זה לא עניינכם. אין לכם שום תפקיד בלבנון."

זו אינה הפעם הראשונה שמגעים כאלה מגיעים לקיר. הפסקת אש קודמת שתיווכה ארצות הברית ב-16 באפריל לא הצליחה לעצור את הלחימה. הסכמה נוספת מחודש יוני ליצירת אזורי פיילוט ביטחוניים ולחידוש הפסקת האש גם היא התפוררה, כשהלחימה נמשכה למרות ההכרזות. הדפוס חוזר על עצמו: הסכמות רשמיות בין ממשלות, ללא מחויבות מחיזבאללה.

הרקע הגיאופוליטי מוסיף שכבה נוספת של מורכבות. לבנון נגררה למלחמה הרחבה יותר בין ארצות הברית ואיראן ב-2 במרץ, כאשר חיזבאללה ירה רקטות לישראל בתגובה לתקיפה ישראלית שחיסלה את המנהיג העליון של איראן. איראן - הגורם שמממן ומנחה את חיזבאללה - דרשה שלבנון תהיה חלק מכל מגעים אמריקניים-איראניים. ארצות הברית ואיראן חתמו על מזכר הבנות להשעיית הלחימה ביניהן למשך לפחות 60 יום, ויציבות לבנון נחשבת קריטית לאותה הסדרה רחבה יותר.

במקביל להתפתחויות בלבנון, טראמפ הוציא הודעה חריפה נגד איראן. לדבריו, איראן שיגרה לפחות ארבעה כטב"מים מתאבדים לעבר ספינות סוחר שעברו במצר הורמוז, ואחד מהם פגע ישירות בסיפון העליון של אחת הספינות. טראמפ הגדיר את המהלך "הפרה מטופשת של הפסקת האש" ואיים בתגובה. כשנשאל האם איראן תישא בהשלכות, תשובתו הייתה קצרה: "אתם עוד תגלו."

שגריר ישראל בארצות הברית יחיאל לייטר נכח בפגישה במשרד החוץ האמריקני לצד שגרירת לבנון נדא חמאדה ורוביו. פרטי ההסכם לא פורסמו במלואם, ולפי הדיווחים מדובר בהסכמת מסגרת בסיסית שפרטי היישום שלה עדיין פתוחים.