בכיר בממשל טראמפ: "ונס תוקף את ישראל כי זה משתלם פוליטית"

המתקפה החריפה של סגן הנשיא האמריקאי ג'יי די ונס על ישראל בשבועות האחרונים אינה מה שהיא נראית. מאחורי הביקורת הדיפלומטית הגלויה מסתתר מהלך פוליטי מחושב, שמטרתו למצב את ונס לקראת הבחירות לנשיאות ב-2028. כך חושף גורם בכיר בממשל טראמפ.

"הוא רואה את הכתובת על הקיר - שחלק הולך וגדל באמריקה שונא את ישראל", אמר הגורם. לדבריו, ונס "מנסה להציל את עתידו הפוליטי", משום שהוא מבין כי "להיות נגד ישראל הוא הדבר המשתלם ביותר פוליטית כרגע". הגורם הוסיף כי ונס מבקש להפוך ל"פנים של הקשיחות מול ישראל".

ההצהרות הפרובוקטיביות של ונס הגיעו בימים האחרונים בריאיון לפודקאסט של הפרשן השמרני רוס דות'אט. כששאלו אותו על ביקורות מישראל, הוא ענה: "מה בדיוק ההצעה שלכם? אתם מדינה של תשעה מיליון בני אדם. אי אפשר להרוג את הדרך החוצה מכל בעיית ביטחון לאומי שיש לכם". לא עצר שם. ונס אף הוסיף ואמר שדונלד טראמפ הוא "ראש המדינה היחיד בעולם שסימפטי לישראל כרגע", וניזף בגורמים ישראלים שמתחו ביקורת על הסכם הפסקת האש עם איראן.

מה שמניע את ונס, לפי הניתוח שמסתמן, הוא שינוי מגמה עמוק בתוך הימין האמריקאי. בקרב צעירים ומקורבים לקו "אמריקה תחילה", גוברת ההתנגדות לכל יחס מיוחד לישראל. טריטה פרסי, ממייסדי מכון קווינסי - גוף מחקר בדלני המבקש לצמצם את המעורבות הצבאית האמריקאית בעולם - מסביר את הלך הרוח: "המשמעות של אמריקה תחילה ללא חריגים היא שגם ישראל אינה יכולה להישאר יוצאת דופן". לדבריו, ונס מנסה להפוך את היחסים עם ישראל ליחסים "רגילים" יותר, כאלה הדומים ליחסים עם בריטניה או צרפת, שאינן חסינות מביקורת אמריקאית פומבית.

בסביבת טראמפ עצמו דוחים את הפרשנות הזאת. מקור המקורב לנשיא מסר כי "סגן הנשיא לא שינה את עמדתו כלפי ישראל" והוסיף: "הוא נשאר עקבי. כל מי שטוען לשינוי - ממציא אותו". אבל מי שמכיר את ישירות הדברים של ונס, קשה לו לקבל את ההסבר הזה בשלווה.

ביסוד הוויכוח עומדת גם מחלוקת עובדתית על אופי הסיוע האמריקאי לישראל. ונס מציג את הסיוע הצבאי, שעומד על כ-3.8 מיליארד דולר בשנה - ועל 38 מיליארד דולר סך הכל בהסכם לשנים 2019 עד 2028 - כנטל על כתפי משלם המסים האמריקאי. אלא שהתמונה רחוקה מלהיות פשוטה כל כך.

כמעט כל הסיוע הצבאי חוזר לארצות הברית בדמות רכישות ציוד אמריקאי: מטוסי קרב מסוג אפ-35 ואפ-15, מסוקי אפאצ'י, מערכות רדאר, תחמושת מונחת ועוד. הכסף זורם חזרה לתעשייה האמריקאית ומקיים עשרות אלפי משרות בחברות כמו לוקהיד מרטין, בואינג, וחברות ביטחוניות מובילות נוספות. מי שמציג את הסיוע כצדקה חד-צדדית, פשוט לא מספר את כל הסיפור.

בנוסף, ישראל מספקת לארצות הברית יכולות מודיעין, ניסיון מבצעי ייחודי, ומשמשת כשותפה בפיתוח מערכות נשק שנמצאות בשימוש כוחות אמריקאים. מערכות ההגנה "כיפת ברזל", "קלע דוד" ומערכות החץ פותחו בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקאי, וחלק מרכיביהן מיוצרים בארצות הברית. המידע המבצעי שצברה ישראל מאז ה-7 באוקטובר משפיע ישירות על דוקטרינת הלחימה האמריקאית.

הרקע הגיאופוליטי להתבטאויות ונס הוא הסכם הפסקת האש שחתם ממשל טראמפ עם איראן, שעורר מתח חדש בין ירושלים לוושינגטון. ישנם אנליסטים, כמו ד"ר מייקל דוראן ממכון הדסון בוושינגטון, הטוענים שטראמפ "קונה זמן" ולא מכניע את עצמו מול איראן - ושאם טהרן תנסה להחיות את התוכנית הגרעינית, טראמפ יפעל שוב. אחרים חוששים שהוויתורים לאיראן, כולל הכרה ב"מובנות" מערך הטילים הבליסטי שמופנה כלפי ישראל, קשים לביטול ומחזקים את שלטון האייתוללות לטווח ארוך.

בין כה, ונס ממשיך בקו שלו. האם מדובר באמונה אמיתית, בחישוב בחירות, או בשניהם גם יחד - יתברר כנראה בשנים הקרובות, ככל שמירוץ הנשיאות לשנת 2028 מתחמם לאט לאט.