ישראל ולבנון חתמו הלילה על הסכם מסגרת מדיני בוושינגטון, בחסות ארצות הברית, לאחר חמישה סבבי משא ומתן. ההסכם, המכיל את המילה "שלום" לא פחות מאחת עשרה פעמים, מחייב את לבנון לפרק את חיזבאללה מנשקו, לאסור העברת כספים לארגון ולהבטיח שהמדינה הלבנונית תהיה הגורם הבלעדי המחזיק בנשק. בשעות הבוקר החלו ברחבי לבנון ובישראל תגובות ראשונות, שמשקפות תקווה זהירה מצד אחד וספקנות עמוקה מצד שני.
משרד החוץ האמריקאי פרסם את נוסחו המלא של ההסכם, הכולל 14 סעיפים. לב ההסכם הוא מנגנון פיילוט שכבר הוסכמו בו שני אזורים ראשוניים בין צה"ל לצבא לבנון - רק לאחר שיאומת פירוק חיזבאללה מנשקו ותשתיותיו באזורים אלה, יקבל צבא לבנון אחריות ביטחונית מלאה עליהם. ההסכם כולל גם הצהרה מפורשת של ישראל כי "אין לה כל שאיפות טריטוריאליות בלבנון", לצד התחייבות לבנון למנוע הזרמת כספים לכל גוף המזוהה עם ארגונים חמושים לא-מדינתיים.
הדמות הבולטת שפרצה לכותרות הבוקר היא חבר הפרלמנט הלבנוני פואד מח'זומי, מנהיג סוני בכיר ואחד הפוליטיקאים המשפיעים בלבנון. מח'זומי פרסם תמיכה פומבית חד משמעית, ובמשתמע הצביע על כך שלהסכם יש גב פוליטי רחב בלבנון שחורג הרבה מעבר למחנה אחד. "לראשונה בתולדות לבנון חתמו לבנון וישראל על מסגרת משולשת רשמית, בחסות ובהשתתפות של ארצות הברית", כתב. "מדובר באבן דרך היסטורית ובצעד מכריע בדרך להשגת שלום צודק ובר קיימא."
מח'זומי לא עצר שם. הוא ייחד מילות שבח מפורשות לתפקיד האמריקני בעסקה, ותיאר את ארצות הברית כ"שותפה אסטרטגית מהימנה וערבה למסגרת זו". לדבריו, "השתתפותה הישירה מעניקה את האמון, האמינות והערבויות הבינלאומיות הדרושות להצלחת התהליך". זהו ניסוח שיש לקרוא אותו נכון: מנהיג סוני בכיר בלבנון מבקש מהאמריקנים להישאר מעורבים ולא לאפשר לשום גורם, כולל חיזבאללה, לחתור תחת ההסכם.
בישראל נרשמה תמונה שונה. ראשי הרשויות בצפון הארץ, שחיו בצלו של האיום מאז שנת 2023, בירכו על ההסכם אך בזהירות שקשה לפספס. ראש מועצת מטולה, דוד אזולאי, ניסח את זה בצורה הכי ברורה שיש: "בלי פירוק חיזבאללה אין נסיגה מלאה. בלי פירוק ארגון הטרור, אין הסכמים." הוא הוסיף וקרא לצה"ל ולדרג המדיני להקפיד על "תהליך מבוקר ועמידה בדרישות".
ראש מועצת כפר ורדים, אייל שמואלי, לא הסתיר את הניסיון המר שצבר האזור: "הניסיון מלמד אותנו כי האחריות שהוטלה בעבר הרחוק והקצר על ממשלת לבנון לפעול לפירוק חיזבאללה מנשקו לא מומשה." ראש המועצה האזורית מטה אשר, משה דוידוביץ', היה חד יותר וטען כי כל עוד חיזבאללה נותר בשטח ואין כוח רב לאומי שיאכוף את הפירוז, האיום עדיין קיים. "המבחן של ההסכם לא יהיה על הנייר בוושינגטון, אלא בביטחון הממשי של תושבי קו העימות", אמר.
מגורמים ישראליים שהיו מעורבים במשא ומתן עולה שההנהגה בירושלים מרוצה במיוחד מנקודה אחת: לראשונה, חיזבאללה ופעילות הטרור שלו מוזכרים בניסוח ההסכם עצמו. "זה לא רק עניין טרמינולוגי", הסביר בכיר ישראלי שהיה מעורב במגעים, "אלא הכרה לבנונית במציאות, אחרי שנים שבהן לבנון נשלטה בידי ארגון הטרור." יתרון נוסף שמציינים הישראלים: ההסכם מעניק לגיטימציה להמשך נוכחות צה"ל ברצועת הביטחון עד לפירוק בפועל של חיזבאללה, ללא לוחות זמנים מחייבים לנסיגה.
המרחק בין אתמול לאוקטובר 2022 הוא כמדינה שלמה. הסכם הגבול הימי עם לבנון נחתם אז כשהצדדים לא הסכימו אפילו לחתום יחד על אותו מסמך, כל אחד הפקיד עותק אצל המתווך האמריקני. הפעם, בטקס בוושינגטון, השגריר הישראלי יחיאל לייטר הרעיף מחמאות על עמיתתו הלבנונית, השגרירה נדא מעווד, כינה אותה "לביאה" ואמר שנלחמה כמוה במשא ומתן. זה לא פרוטוקול, זה שינוי.
מהאופוזיציה הישראלית הגיעה עד כה תגובה אחת בולטת, של אביגדור ליברמן, שבירך על החתימה אך הוסיף: "כל עוד חיזבאללה קיים ומתעצם מדי יום, העימות הבא הוא רק עניין של זמן, למרות ההסכם." הפער בין תגובה זו לתגובה שבנימין נתניהו נתן ב-2022 על הסכם הגבול הימי, כשקרא לו "הסכם כניעה היסטורי", הוא משמעותי.
ביקורת חריפה יותר השמיע יאיר לפיד, יושב ראש האופוזיציה ומנהיג מפלגת יש עתיד, שתקף את הממשלה וטען כי ההסכם עם לבנון ומזכר ההבנות המקביל עם איראן "מושכים לכיוונים אסטרטגיים הפוכים ומייצרים סתירה חמורה". לדבריו, בעוד ההסכם הלבנוני מנסה לייבש את מקורות המימון של חיזבאללה, ההסכם עם טהרן כולל הקלות כלכליות שיאפשרו ייצוא נפט אירני והפשרת כספים מוקפאים. לפיד הסתמך על נתונים שמסר משרד האוצר האמריקאי, לפיהם כוח קודס של משמרות המהפכה העביר מאז ינואר 2025 יותר ממיליארד דולר לחיזבאללה, בעיקר דרך חברות חלפנות לבנוניות לא מוסדרות. "יד אחת בונה מנגנון לפירוק חיזבאללה, והיד השנייה משאירה פתוח את מקור הכוח המרכזי שלו", האשים לפיד.
יש עוד שאלות פתוחות שההסכם לא סוגר. לא ברור מתי תצא לדרך תכנית הפיילוט בשטח, שכן צבא ארצות הברית נדרש תחילה לאמן את צבא לבנון. ישראל גם מבקשת להשמיד תשתיות תת קרקעיות מסוימות בלבנון לפני שמתחיל כל תהליך נסיגה. ולצד ההסכם עם לבנון נחתם בימים האחרונים הסכם נפרד עם איראן, שכולל הקמת תא תיאום עם איראן ופקיסטן לבחינת הפרות הפסקת האש. כיצד מדינות זרות בתוך מנגנון פיקוח על לבנון מתיישב עם הדרישה להוצאת כל הגורמים הזרים מלבנון, זו שאלה שטרם קיבלה תשובה.
יישום ההסכם צפוי להיות מבחן התוצאה האמיתי: האם צבא לבנון יצליח לאכוף את פירוז חיזבאללה, האם האמריקנים יישארו מעורבים לאורך זמן, ומתי בפועל יתחיל הפיילוט בשטח. תושבת נהריה איילת ניסחה זאת בפשטות: "כולנו רוצים שקט ואף אחד לא רוצה עוד מלחמה. אני מקווה שהפעם ההסכם ייאכף באמת ולא יישאר רק מסמך. רק הזמן יראה."
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה