מייסד סופטבנק עוקץ את מאסק: "מה הטעם במרכזי נתונים בחלל?"

מסאיושי סון, מייסד ומנכ"ל סופטבנק, שם את עצמו בצד הספקנים. בפגישה עם בעלי מניות ביפן, סון יצא נגד תוכניתו של אילון מאסק להקים מרכזי נתונים בחלל, ושאל שאלה קצרה ומדויקת שתסתובב בתעשיית הטכנולוגיה עוד זמן: "מה הטעם?"

צילום: צילום: Duncan.Hull / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונס

מאסק חושב שהשלב הבא של מהפכת הבינה המלאכותית לא יתרחש על הקרקע. לפי החזון שלו, ספייס-אקס תשגר כבר ב-2028 מרכזי נתונים למסלול סביב כדור הארץ. הם יפעלו על אנרגיה סולארית ויספקו כוח מחשוב עצום לדור הבא של מערכות הבינה המלאכותית. הרעיון נולד מבעיה אמיתית: הביקוש לחשמל של מערכות הבינה המלאכותית עולה בקצב מסחרר, ובמדינות רבות בניית מרכזי נתונים נתקלת בהתנגדויות ובמגבלות תשתית.

אבל סון לא משתכנע. לדבריו, חשמל מהווה רק חלק קטן מעלויות התפעול של מרכזי נתונים. עיקר הכסף הולך לשבבים, לחומרה ולמערכות המחשוב עצמן. גם אם יצליחו לייצר אנרגיה זולה בחלל, יישארו אתגרים ענקיים, ובראשם תחזוקה של מתקנים הנמצאים מאות קילומטרים מעל כדור הארץ.

הנקודה החדה יותר שהעלה סון היא שאלת הזמן. "בקרב על הבינה המלאכותית, השנים הקרובות חשובות הרבה יותר ממה שאולי יקרה בעוד עשור ויותר", אמר. במילים אחרות, גם אם כל הרעיון של מאסק יעבוד בסוף, הוא פשוט לא רלוונטי לתחרות שמתרחשת עכשיו.

מה שהופך את הביקורת הזו למעניינת במיוחד הוא מי שמעלה אותה. סון הוא לא איש שמפחד מרעיונות נועזים. הוא השקיע מוקדם בעליבאבא, הקים קרן השקעות של 100 מיליארד דולר, דיבר על בינה מלאכותית כללית הרבה לפני שרוב העולם הכיר את המושג, וגם הימר על WeWork, אחד הכישלונות הגדולים בתולדות עמק הסיליקון. כלומר, כשהוא אומר שמישהו אחר הולך רחוק מדי, זה לא מגיע ממי שרגיל לשחק בטוח.

סון, אגב, לא אובייקטיבי לגמרי בשאלה הזו. סופטבנק משקיעה בכבדות במרכזי נתונים ובתשתיות מחשוב על הקרקע, ומכאן גם יש לה אינטרס ברור שהפתרון הארצי יזכה. גם שם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הביע ספקות דומים לגבי מרכזי הנתונים המסלוליים, וכשמדברים על מאסק ואלטמן, ידוע שיש ביניהם היסטוריה עשירה ולא פשוטה.

מצד שני, מאסק גם הוא לא מדבר בלי אינטרס. כל פרויקט של מרכז נתונים בחלל פירושו לוויינים שצריך לשגר ולהחליף כל כמה שנים, מה שמבטיח עסקים נוספים לספייס-אקס. ועסקי השיגור של ספייס-אקס מסתמכים היום בצורה מאסיבית על רשת הלוויינים שלה, כך שהרחבה לכיוון מרכזי נתונים היא המשך טבעי לאותה אסטרטגיה.

בסוף היום, למרות חילוקי הדעות, מאסק וסון שואפים לאותה מטרה: לשלוט בתשתיות שעליהן תיבנה מהפכת הבינה המלאכותית. מאסק עושה את זה דרך ספייס-אקס, xAI וטסלה. סון בונה את ההימור שלו דרך OpenAI, חברת השבבים Arm ומרכזי מחשוב ברחבי העולם. השאלה היא מי מהם קורא נכון את לוח הזמנים של המירוץ.