תביעת ענק על תגובה שכתבת בפייסבוק? אם הצעת חוק של חברת הכנסת קטי שטרית תעבור, המציאות הזו עשויה להשתנות מהיסוד. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה השבוע את ההצעה, שמבקשת לשים סוף לתופעה שגדלה בשנים האחרונות: תביעות לשון הרע בסכומי עתק שמוגשות לא כדי לקבל צדק, אלא כדי לשתק.
לב ההצעה הוא כלל פשוט אך חד: תגובה לפרסום קיים ברשתות החברתיות אינה כמו פרסום עצמאי מכפיש. הנזק הפוטנציאלי שלה מוגבל יותר, ולכן גם הפיצוי שאפשר לקבל עליה ללא הוכחת נזק מוגבל לסכום של עד 1,000 שקלים בלבד. לא עשרות אלפים. לא מאות אלפים. אלף שקל.
אך זה לא הסעיף המרתיע יותר בהצעה. אם בית המשפט יקבע שתביעה הוגשה מלכתחילה במטרה להשתיק, להטריד או להרתיע, הוא יוכל לפסוק פיצוי והוצאות לטובת הנתבע, עד לגובה סכום התביעה שהוגשה נגדו. כלומר, מי שתבע בשיטת ההפחדה עלול לצאת מהדיון כשהוא הנפגע הכלכלי.
שטרית הסבירה את המניע: "חוק איסור לשון הרע נועד להגן על שמו הטוב של אדם, אך בשנים האחרונות אנו עדים לשימוש הולך וגובר בתביעות ענק שמטרתן אינה עשיית צדק, אלא הטלת פחד והשתקת דעות". היא הוסיפה: "אסור שמערכת המשפט תהפוך לכלי בידי בעלי כוח ואמצעים המבקשים לסתום פיות".
התופעה שההצעה מכוונת אליה מוכרת בעולם המשפט בשם תביעות השתקה, כאלה שמוגשות לא כדי לזכות בפיצוי אלא כדי להטיל עלויות משפטיות כבדות על הנתבע ולגרום לו לחשוב פעמיים לפני שיביע את דעתו שוב. כשמי שמגיש את התביעה הוא בעל אמצעים, והנתבע הוא אזרח פרטי, הפער בכוח בין הצדדים הופך את ההליך המשפטי עצמו לנשק.
ההצעה מקפידה להותיר את ההגנה על שמו הטוב של אדם שלמה במקום שיש נזק אמיתי. "הצעת החוק שומרת על הזכות של כל אדם להגן על שמו הטוב ולקבל פיצוי על נזק אמיתי שנגרם לו", הבהירה שטרית, "אך שמה סוף לניצול לרעה של החוק לצורך הגשת תביעות השתקה". ההבחנה המרכזית היא בין פרסום עצמאי שאדם יוזם לבין תגובה שהוא כותב על פרסום שכבר קיים.
הזמן שבו אושרה ההצעה אינו מנותק מהקשרים פנימיים בליכוד. שטרית נחשבת למתמודדת מובילה בפריימריז שצפוי להתקיים בעוד כמה שבועות, ורבים בציבור החרדי שהתפקד לליכוד רואים בה נציגה שלהם. בפרויקט מיוחד שנעשה לקראת חג השבועות, גילתה שטרית כי היא נושאת עמה ספר "חפץ חיים", הספר הקלאסי שעוסק בהלכות לשון הרע, ולומדת בו באופן קבוע. הסמליות, בהקשר הצעת החוק הזאת, לא תימלט ממי שמכיר.
ממש בשבוע שעבר, בית משפט השלום בבית שמש פסק פיצויים בסך 80,000 שקלים לתלמידה שנפגעה מהפצת שקרים חמורים ברשת. פסק הדין הדגיש את חומרת הנזק שנגרם מפרסומים כוזבים. המקרה ממחיש בדיוק את הקו שהצעת החוק מנסה לסמן: פרסום מכפיש שגורם נזק אמיתי יזכה בפיצוי משמעותי, תגובה ברשת שמישהו ניסה לנצל לתביעת ענק לא תאפשר זאת עוד.
לאחר אישור הוועדה, ההצעה צפויה להגיע לדיון בכנסת. אם תעבור שם, היא תסמן שינוי ממשי בדיני לשון הרע בישראל ותציב גבולות חדשים לשימוש בבתי המשפט ככלי הרתעה נגד חופש הביטוי.
הצעת החוק עברה את הוועדה ועכשיו הכדור עובר לכנסת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה