הממשלה מקדמת חוק להקפאת מעצרי חרדים: "חשש ממלחמת אחים"

פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים, ועדת החוץ והביטחון תפתח ביום שלישי את הדיונים על הצעת חוק שמטרתה להקפיא את כל הליכי המעצר, החקירה והאכיפה נגד תלמידי ישיבות שהוגדרו כעריקים. הצעת החוק, שממשלת נתניהו מגבה אותה רשמית, עשויה לשנות באופן מהותי את כללי המשחק בסוגיית גיוס החרדים שעומדת בלב המחלוקת הפוליטית והחברתית הסוערת ביותר בישראל כיום.

על פי נוסח ההצעה, מדובר בהוראת שעה לתקופה של 90 ימים ממועד כניסת החוק לתוקף. במהלך אותם שלושה חודשים, לא ינקטו כל הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד מי שיצהיר כי הוא עומד בתנאי ההכרה כתלמיד ישיבה, וזאת עד לבחינת בקשתו. אם כבר מתנהלים נגד אחד מהם הליכים משפטיים, הם יופסקו. ואם ניתן פסק דין חלוט, גם ביצועו יוקפא.

כדי להיכנס לתחולת החוק, כל מבקש יידרש להגיש תצהיר אישי וכן תצהיר חתום על ידי ראש הישיבה או מי שהוסמך מטעמו. בתוך שבעה ימים ממועד תחילת החוק, תוקם בצבא ועדה מיוחדת שתבחן כל בקשה באופן פרטני. כל עוד עניינו של הפונה מתברר בפני הוועדה, לא ניתן יהיה להעמידו לדין.

אך ההצעה אינה רק "חוק הגנה" על הלומדים. לצד ההקפאה, מוצע מנגנון פיקוח מחמיר בהרבה מזה שהיה קיים בעבר. תלמיד ישיבה שירצה ליהנות מהגנת החוק יידרש ללמוד לפחות 45 שעות בשבוע, לא לעסוק בעבודה נוספת, ולהגיש הצהרות מתאימות. הישיבות עצמן יעמדו לביקורות אחת לשלושה חודשים, יחויבו בניהול רישום נוכחות, ומוסד שבו תימצא היעדרות חוזרת של 20 אחוז או יותר מהתלמידים יוסר מרשימת הישיבות המוכרות.

הנוסח המלא שהופץ לקראת הדיונים מוסיף פרטים שעשויים להכריע את גורל ההצעה. ראשית, ההגנה תחול רטרואקטיבית החל מ-1 ביולי 2023 - כלומר, תלמיד שיצהיר כי עמד בתנאי הלימוד מאז אותו מועד יוכל לקבל חנינה אפקטיבית על כל אותה תקופה. שנית, תלמיד שלא יגיש את בקשתו בתוך 30 יום מתחילת החוק לא ייהנה מאף אחת מהגנות אלה. לגבי אברכים בכוללים, סף שעות הלימוד הנדרש עומד על 40 שעות שבועיות, לעומת 45 בישיבות. ראש הישיבה מחויב לדווח לפוקד עד ה-14 בכל חודש אם בחודש הקודם חדל תלמיד כלשהו לעמוד בדרישות, וראש ישיבה שצבר עיצומים בעניינם של חמישה תלמידים מאבד את הזכות להמשיך להצהיר. הוועדה הצבאית שתוקם תעמוד בראשה קצין בדרגת אלוף משנה לפחות, שימנה הפרקליט הצבאי הראשי, ולצידו ישבו שני קצינים בדרגת סגן אלוף.

אמש שלח מזכיר הממשלה יוסי פוקס מכתב רשמי ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת בועז ביסמוט, ובו הביע את תמיכת הממשלה בהצעה. פוקס הסביר כי מאז פקיעת הסדר דחיית השירות, איבדו תלמידי הישיבות את מעמדם החוקי, ובעקבות זאת נשללו מהם תקציבי ישיבות והוטלו עליהם מגבלות כלכליות ואזרחיות שונות.

החלק החריף ביותר במכתבו של פוקס עסק בפעולות הצבא בשטח. לדבריו, הייעוץ המשפטי לממשלה הורה לצה"ל לבצע מעצרים תכופים של תלמידי ישיבות שאינם מתגייסים, אפילו כאשר אינם לומדים בפועל. "מעצרים אלו של לומדי התורה אינם מקדמים גיוס מקרב הציבור החרדי אלא דווקא מרחיקים גיוס", כתב פוקס, והוסיף כי "קיים חשש ממשי לקריעת החבל עם הציבור החרדי עד כדי הגעה חלילה למלחמת אחים, פחות משבוע לפני תחילת תקופת בין המצרים".

הניסוח הזה, שמזכיר הממשלה בחר בו, אינו מקרי. בין המצרים, תקופת האבל שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, טעונה מבחינה תרבותית-דתית בזיכרון החורבן ובחשש מפני פירוד פנימי. פוקס בחר לשלב בין לוח השנה היהודי לבין הנימוק הפוליטי, מהלך שמדבר ישירות אל הציבור החרדי ומציג את המעצרים לא רק כעוול אלא כפרובוקציה בעיתוי מחושב.

בחצרות החרדיות מלווים את ההתפתחות מקרוב. אחרי שנים שבהן הסדר הדחייה היה מובן מאליו, ולפתע נמצאים אברכים שכל חייהם עברו בד' אמות של בית המדרש תחת איום מעצר ממשי, הרגישות היא עצומה. שאלת גיוס החרדים כבר מזמן אינה דיון תיאורטי: היא אנשים שנעצרים, ישיבות שמאבדות תקציבים, ומשפחות שמרגישות את הלחץ הממשלתי כאיום קיומי.

הדיון ביום שלישי בוועדת החוץ והביטחון יהיה הראשון בשרשרת. הדיונים יימשכו שלושה ימים - שלישי, רביעי וחמישי, 30 ביוני עד 2 ביולי - כשישיבות הוועדה מתפרסות על שעות הבוקר והצהריים. עד שהחוק ייצא, אם ייצא, הוא צפוי לעבור שינויים, לעורר התנגדויות מהאופוזיציה ולהיתקל גם בביקורת של הייעוץ המשפטי לממשלה שהוביל בדיוק את מה שהחוק בא לעצור.