הזרוע הצבאית של חמאס מנצלת את ההפסקה בלחימה כדי לבנות את עצמה מחדש. לפי הערכות שהועברו לרמטכ"ל צה"ל, הארגון מייצר מאות מטענים ורקטות נגד טנקים מדי חודש, גייס גל חדש של מחבלים בגילאי 18 עד 22, ואף חידש לאחרונה אימונים לכוחות הנוח'בה - יחידות המובחרות שביצעו את טבח השביעי באוקטובר. הדיווחים מצביעים על כך שחמאס אינו מתמוטט, אלא מתאושש בשיטתיות.
בד בבד עם הגיוס והייצור, הארגון פועל גם להשלמת מערכי הלחימה שנפגעו במהלך המלחמה. לפי הדיווחים, חמאס מנסה להבריח רחפנים ואמצעי קשר מסיני לתוך הרצועה, ועובד על שיקום תשתיות תת-קרקעיות ברחבי עזה. כלומר, המנהרות בונות את עצמן מחדש.
בפני הרמטכ"ל הוצגה תמונה חדה: "חמאס חזק בשטח, אף אחד לא מאיים עליו, והארגון לא מוכן לוותר על השליטה בעזה." כך אמרו בכירי צה"ל בסיכום הדברים. ההערכה הצבאית היא שככל שהזמן עובר ללא פעולה, כך חמאס מגדיל את הפער שנסגר בקושי רב בחודשי הלחימה האינטנסיביים.
מול הערכה זו עומד לחץ אמריקני ברור. ממשל טראמפ מעדיף לשמר את הסטטוס-קוו ולאפשר לחזון הנשיא להתממש במסלולים דיפלומטיים. האמריקנים, כפי שעולה מהדיווחים, אינם מעוניינים בחידוש הלחימה בשלב זה, ומתנגדים להמלצת הקצינים. תפיסתם היא שחזרה ללחימה פוגעת בסיכויי ההסכם ובמימוש תפיסתו האזורית של טראמפ.
זו לא סתם חילוקי דעות טקטיים. מדובר בסוגיה מהותית: האם ישראל יכולה לחזור ללחימה כשבעלת בריתה הקרובה מתנגדת לכך בפועל? ההיסטוריה של המלחמה הנוכחית מלמדת שהלחץ האמריקני הכביד על החלטות מבצעיות יותר מפעם אחת, מהכניסה לרפיח ועד להיקף המבצעים בצפון הרצועה.
הפרדוקס הוא ברור: ישראל כבשה את הרצועה בעלות כבדה, נסוגה מחלקים ממנה כחלק מהסכם שחרור הערובות, ועכשיו צופה בארגון שאמור היה להיות מושמד בונה את עצמו מחדש. הסטטוס-קוו שהאמריקנים רוצים לשמר הוא בדיוק המצב שבו חמאס מרוויח זמן.
גיוס מחבלים בגילאי 18 עד 22 לאחר מלחמה ממושכת אינו מפתיע, אך הוא מעיד על כך שהשכבה הצעירה ברצועה לא נרתעת מהצטרפות לארגון. להפך: הנרטיב של "ניצחון ההישרדות" שחמאס משדר פנימה מגייס, לא מרתיע. אימוני הנוח'בה שחודשו הם האות המשמעותי ביותר - הארגון לא מסתפק בשמירה על השטח, אלא מכשיר מחדש כוח פוגע עילי.
אוגדת איו"ש, שעוסקת בשנים האחרונות גם בניטור מעבר הנשק מסיני לעזה, מתמודדת עם ממד נוסף: ניסיונות ההברחה של רחפנים ואמצעי קשר. כלי טיס קטנים שמסוגלים לשאת מטעני חבלה הם איום שצה"ל מכיר מהמלחמה עצמה, ועל כן ניסיונות ההברחה אינם פרט שולי אלא חלק ממאמץ מואץ לשחזר יכולות.
ברמה האסטרטגית, השאלה שנותרת פתוחה היא כמה זמן תוכל ישראל לשאת מצב שבו האיום מתחזק מחדש, מבלי לחזור ולפעול. ההמלצה הצבאית הועברה לרמטכ"ל - הכדור עכשיו נמצא בידי הדרג המדיני, ובעיקר בידי ההחלטה הישראלית עד כמה ניתן לפעול בניגוד לעמדה האמריקנית.
כל עוד הלחץ האמריקני מונע חידוש הלחימה, חמאס ממשיך לבנות - ומרוויח כל יום שעובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה