יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, תקף בחריפות את ההסכם המתגבש בין לבנון לישראל וכינה אותו "הכתבות" בלבד. בראיון לעיתון "אלאח'באר", המזוהה עם חזבאללה, הצהיר ברי כי "ההסכם הזה גרוע פי עשרה מהסכם 17 במאי 1983" - ההסכם הישראלי-לבנוני שנחתם בזמנו ובוטל מאוחר יותר תחת לחץ סורי. לדבריו, מדובר במסמך שאינו שומר על זכויות לבנון.
ברי, ראש תנועת אמל השיעית, הוא אחד משלושת הבכירים ביותר בלבנון, לצד הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה. הוא גם היחיד מבין השלושה שמתנגד להסכם באופן גלוי. עמדתו נושאת משקל מדיני כבד, שכן תנועת אמל מחזיקה בנציגות משמעותית בפרלמנט ובממשלה הלבנוניים.
צילום: צילום: Stavros Ioannides / CC BY-SA 4.0 / ויקימדיה קומונסהסכנה הגדולה ביותר בהסכם, לדברי ברי, אינה החיכוך עם ישראל אלא מה שעלול לקרות בתוך לבנון עצמה. "הסכנה החמורה ביותר היא שההסכם עלול לפתוח פתח לפילוג ולעימות בין הלבנונים עצמם, באופן שמשרת את הכיבוש הישראלי", אמר. הוא כינה את ההסכם "פתנה" - מונח ערבי שמשמעותו מלחמת אחים או פילוג פנימי, והוסיף כי זוהי דרגת האזהרה הפוליטית הגבוהה ביותר שניתן להשתמש בה בשיח הפוליטי הלבנוני.
במקביל, שלל ברי כל כוונה לצאת למחאות רחוב. "לא ניגרר לשום מחאה ברחובות או לתגובות שעלולות להיות מנוצלות כדי לגרור את המדינה לכאוס ולעימות פנימי", אמר. הגישה שבחר היא פנים-מוסדית: שרי תנועת אמל ישתתפו בישיבות הממשלה שבהן יידון ההסכם, ויציגו את עמדת התנועה מתוך מוסדות המדינה, לא מחוצה להם.
נושא רגיש נוסף שעלה בראיון הוא השמועות על כוונות להדיח את מפקד צבא לבנון. ברי הגיב בחדות: "שאיש לא יעז אפילו להתבדח על כך. שאיש לא ישחק בצבא ובמוסד הצבאי. זהו קו אדום." לדבריו, צבא לבנון הוא "אחד מעמודי התווך של היציבות הלאומית והערובה המרכזית לשמירה על השלום הפנימי".
בצד העמדות המדיניות, חשף ברי גם קרע אישי ומוסדי עמוק עם הנשיא ג'וזף עאון. "הוא לא מתקשר אליי, ואני לא מתקשר אליו", אמר בתמציתיות. המשפט הזה, שנאמר על ידי יו"ר הפרלמנט כלפי הנשיא, מצייר תמונה של חוסר תיאום בסיסי בין שני מהמוסדות הגבוהים ביותר במדינה, וזאת בדיוק בעת שלבנון מנסה לגבש עמדה לאומית בנוגע להסכם עם ישראל.
הקשר ההיסטורי שמביא ברי אינו מקרי. הסכם 17 במאי 1983 נחשב בלבנון לאחד המסמכים השנויים במחלוקת ביותר בתולדות המדינה, שנכפה על לבנון בעקבות הפלישה הישראלית ב-1982 ובוטל לאחר מכן. השוואת ההסכם הנוכחי לאותו מסמך, ואף הגדרתו כגרוע ממנו פי עשרה, מצביעה על עומק ההתנגדות של ברי ועל מטרתו לגייס זיכרון היסטורי כואב כדי לעצב את דעת הקהל הלבנונית.
ההתנגדות של ברי מציבה אתגר לא פשוט בפני הממשלה הלבנונית. מצד אחד, ישנה לחץ בינלאומי ומניפולציות פנימיות לקדם את ההסכם. מצד שני, ברי מייצג מרכיב שיעי מרכזי שאי אפשר להתעלם ממנו, ולא רק בגלל כוחו הפרלמנטרי. המשבר הפוליטי הפנים-לבנוני סביב ההסכם צפוי להמשיך ולהתפתח בשבועות הקרובים, כשישיבות הממשלה בנושא יהפכו לזירת העימות המרכזית.
בלבנון, שבה ההסכם עם ישראל הפך לניסיון הגדול הראשון של הממשלה החדשה, ההתנגדות של ברי מקשה על כל ניסיון להציג עמדה לאומית מאוחדת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה