ממשלת ישראל אישרה היום פה אחד להכיר רשמית ברצח העם הארמני. ההצבעה התקיימה ביוזמת שר החוץ גדעון סער, שהציג את המהלך כ"חובה מוסרית והיסטורית". ההחלטה טעונה עדיין אישור של מליאת הכנסת, אך ההצבעה הממשלתית כבר הצית סערה דיפלומטית חריפה - בעיקר מצד טורקיה ואזרבייג'ן.
צילום: AIרצח העם הארמני בוצע על ידי האימפריה העות'מאנית בין השנים 1915 ל-1923, שבמהלכן נרצחו כמיליון וחצי ארמנים. טורקיה מכחישה עד היום שמדובר ברצח עם, ומכנה את האירועים "אירועי 1915". ישראל נמנעה שנים ארוכות מלהכיר בטבח כרצח עם, בעיקר בשל שיקולים דיפלומטיים ורגישויות גיאופוליטיות.
סער הודיע על כוונתו בפוסט שפרסם ביום חמישי. "לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון", אמר לאחר ההצבעה. משרד החוץ הוסיף בהצהרה רשמית כי רצח העם, על אף שתועד בהרחבה, עומד זה עשרות שנים בפני "מסע מאורגן של הכחשה והמעטה", בהובלת טורקיה. "עלינו גם לגנות בתוקף כל הכחשה, המעטה או עיוות של האמת ההיסטורית", כתב סער.
ההכרה מתרחשת על רקע שפל חסר תקדים ביחסים בין ישראל לטורקיה. בשנה האחרונה פתחה אנקרה בסדרת מהלכים עוינים: נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן תקף את ישראל שוב ושוב ברטוריקה חריפה, המסחר בין המדינות הופסק, וטורקיה תמכה בהליכים המשפטיים הבינלאומיים נגד מדינת ישראל. הרקע הזה לא פסח על התגובות שהגיעו מאנקרה לאחר ההצבעה.
בהודעת משרד החוץ הטורקי נטען כי ישראל, "שביצעה רדיפה שיטתית נגד העם הפלסטיני לעיני העולם כולו", מבקשת "לטשטש את פשעיה" באמצעות ההכרה. אנקרה הגדירה את ההחלטה כ"ניסיון מרושע המעוות עובדות משפטיות והיסטוריות", והוסיפה כי היא "חושפת את מצוקתם של נתניהו ושותפיו" - תוך אזכור צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי. טורקיה הבהירה כי "תמשיך לפעול בנחישות כדי לשים קץ למדיניות ההתפשטות וערעור היציבות של ישראל באזור".
גינוי חריף הגיע גם מאזרבייג'ן, שנחשבת מדינה ידידותית לישראל, והדבר בולט במיוחד. משרד החוץ האזרי כינה את ההחלטה "עניין לדאגה משמעותית" וקרא לישראל "לשקול מחדש את החלטתה". לפי ההודעה הרשמית, "עיוות של עובדות היסטוריות סביב אירועי 1915, והפחתה של סוגיה היסטורית מורכבת להחלטה פוליטית, ללא בסיס משפטי או מדעי - אינם מקובלים". אזרבייג'ן אזהרה כי המהלך "מעמיק מחלוקות קיימות ופוגע במאמצים להשיג שלום בר קיימא ויציבות באזור".
הקונטקסט הרחב שבו מגיעה ההכרה אינו מקרי. כ-32 מדינות חברות באו"ם הכירו עד כה רשמית ברצח העם הארמני, בהן ארצות הברית, קנדה, רוסיה וגרמניה. גם מושב הוותיקן והפרלמנט האירופי הכירו בו. ישראל, שהיא עצמה מדינה שהוקמה בצל השואה ומחזיקה ביד ראמה את זיכרון הרצח המוני שיטתי, נמנעה שנים ארוכות מלהצטרף לרשימה זו, בעיקר מתוך אינטרסים דיפלומטיים מול טורקיה.
כעת, כשהיחסים עם אנקרה בשפל ממילא, ה"עלות הדיפלומטית" של ההכרה ירדה כמעט לאפס - ובמקביל, הרווח הפוליטי עבור סער ברור: מהלך ערכי, עם תמיכה דו-מפלגתית, שמצייר את ישראל כמדינה שמוכנה לעמוד מאחורי "האמת ההיסטורית" גם כשהדבר מרגיז אחרים. השאלה האמיתית היא מה יקרה כשהנושא יגיע למליאת הכנסת לאישור סופי.
ההחלטה תובא בקרוב למליאת הכנסת לאישור סופי, ובינתיים הדיפלומטיה האזורית מתחממת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה