בית המשפט העליון קיבל היום (שני, 29 ביוני 2026) פה אחד את העתירות שהוגשו נגד מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, וקבע כי חלק מהליכי הביקורת שיזם בנוגע לאירועי 7 באוקטובר 2023 נעשו בחוסר סמכות. פסק הדין, שניתן על ידי הרכב מורחב של חמישה שופטים, מורה לאנגלמן לחדול לחלוטין מארבעה הליכים ולהתחיל מאפס ארבעה נוספים, הפעם תוך הבטחת זכות טיעון מלאה לנבדקים.
פסק הדין המרכזי נכתב על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, בהסכמת השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ואלכס שטיין. השופט עופר גרוסקופף הצטרף לתוצאה אך מנימוק שונה. ההליכים שנדונו - בג"ץ 8136-06-25 ובג"ץ 31082-09-25 - עסקו בשמונה הליכי ביקורת בלבד מתוך עשרות שיזם אנגלמן בקשר למחדלי המלחמה. יתר הדוחות, שחלקם הופצו וחלקם טרם פורסמו, לא היו נשוא העתירות ואינם מושפעים מהכרעה זו.
העתירה הראשונה הוגשה על ידי הסנגוריה הצבאית הראשית, וכוונה נגד ארבעה הליכי ביקורת בנושאי ליבה ביטחוניים: לוחמה כלכלית בטרור לרבות מדיניות ההסדרה ברצועת עזה, הגנת הגבול ברצועת עזה, תהליכי העבודה בקהילת המודיעין ובדרג המדיני בעקבות המידע על התוכניות ההתקפיות של חמאס, וכן מהלך האירועים ב-7 באוקטובר עצמו בכל הנוגע לפעילות הדרג המדיני, צה"ל והשב"כ. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי על אנגלמן להפסיק לחלוטין את הטיפול בכל ארבעת הנושאים הללו.
השופטת ברק-ארז הסבירה את הגבול המשפטי הברור: סמכות מבקר המדינה היא לערוך "ביקורת", שתכליתה השוואת התנהלות לנורמה הנוהגת, ולא "חקירה" המכוונת לבירור המציאות העובדתית עצמה. היא הוסיפה כי אף שהמבקר יכול להידרש לנושאים בעלי זיקה צבאית, סמכותו אינה חולשת במישרין על נושאים מובהקים של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. לדבריה, הדבר נובע בין השאר מהיעדרן של נורמות ברורות שעל פיהן נוהגים בתחומים אלו, שהם תלויי נסיבות פוליטיות וביטחוניות משתנות. ברק-ארז הוסיפה כי בנסיבות שבהן כבר הוכר הצורך בהקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, יש עדיפות שנושאים אלה ייבחנו במסגרתה, אף שפסק הדין לא התבסס על נימוק זה בלבד.
השופט גרוסקופף הגיע לאותה תוצאה על יסוד הנמקה שונה. לשיטתו, מבקר המדינה מוסמך עקרונית להכין דוחות ביקורת גם בנושאים אלה, אולם ביקורתו מוגבלת לבחינת הליך קבלת ההחלטות ואופן יישומן, ואינה כוללת עיסוק ישיר בשאלות מדיניות. גרוסקופף הדגיש את הצורך בתיאום עם ועדת החקירה שעתידה לקום, שאמורה להתייחס למכלול היבטי המחדל, ולא רק לחלק המוגבל שהמבקר יכול לבחון. "אין מקום, בעת הזו, להמשיך בביצוע ביקורות מבקר המדינה בתחומים האמורים, הנוגעים לנושאים שבליבת העניין", כתב בהחלטתו.
העתירה השנייה הוגשה על ידי התנועה למען איכות השלטון, והתמקדה בארבעה הליכי ביקורת נוספים שבהם כבר גובשו טיוטות דוחות והופצו להתייחסות: ההסברה הממשלתית במערכה על דעת הקהל הבינלאומית, הטיפול בחללים האזרחיים של אירועי 7 באוקטובר, המסיבה בחניון רעים ("נובה") לרבות הליכי האישור וההיערכות לאבטחתה, וההיערכות ההגנתית על ערי הדרום. גם עתירה זו התקבלה, אם כי המשמעות שונה: המבקר יוכל להמשיך בביקורות אלה, אך לא על בסיס הטיוטות שכבר הכין.
השופטת ברק-ארז קבעה בהקשר זה כי בהליכי ביקורת שיש להם השלכה אישית על הנבדקים, ובמיוחד כשהמבקר ציין כי תוטל אחריות אישית, חובה לתת זכות טיעון מלאה לפני גיבוש הטיוטה, לא לאחריה. "אין מקום למימוש של זכות הטיעון רק לאחר שהטיוטות כבר גובשו", נכתב בפסק הדין. לפיכך, אנגלמן יצטרך לפתוח את ההליך מחדש בארבעת הנושאים הללו, לשמוע את הגורמים הנוגעים בדבר, ורק לאחר מכן לגבש טיוטות חדשות.
התנועה למען איכות השלטון הגיבה לפסק הדין: "בית המשפט העליון קיבל את העתירה שלנו וקבע שעל מבקר המדינה לגנוז את ארבע טיוטות דוחות הביקורת על אירועי 7 באוקטובר, ולשוב ולקיים את הליך הביקורת רק לאחר שתינתן זכות טיעון מלאה למבוקרים. בית המשפט אימץ את הטענה שעמדנו עליה לאורך כל הדרך - שאסור לגבש מסקנות אישיות כלפי בכירים בלי לשמוע אותם תחילה". התנועה הוסיפה כי פסק הדין מחזק את עמדתה ש"המנגנון היחיד שיכול לחקור את האירועים בצורה מקיפה ובלתי תלויה הוא ועדת חקירה ממלכתית".
פסק הדין מגדיר מחדש את גבולות הגזרה של מוסד מבקר המדינה בכל הנוגע לחקירת כשלים ביטחוניים ואסטרטגיים, ומשאיר את בירור ליבת המחדל של 7 באוקטובר עד להקמת ועדת חקירה ממלכתית - שבית המשפט העליון כבר הכיר בצורך בה בהליך נפרד.
ועדת החקירה הממלכתית טרם הוקמה, ופסק הדין מגביר את הלחץ הציבורי והמשפטי להקמתה בהקדם. הכדור עובר כעת לממשלה, שתידרש להכריע אם ומתי תוקם ועדת החקירה שבית המשפט העליון כבר מתייחס אליה כאל ישות שעומדת לקום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה