הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון יצא הערב בחוות דעת קשה נגד הצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין מירי פרנקל שור, קבעה במפורש כי הצעת החוק בנוסחה הנוכחי אינה הקפאה זמנית של מעצרים - אלא "סעיף חנינה" מלא למשתמטים, ו"מיני חוק גיוס" שנועד לייתר כל הסדר חקיקתי כולל בסוגיית הגיוס החרדי.
המכתב החריג הופץ לחברי הוועדה לקראת הדיון שיתקיים מחר. פרנקל שור מסבירה בו כי הנוסח המעודכן שהונח על שולחן הוועדה שינה את פני ההצעה לחלוטין מתכליתה המקורית. בעוד שהחוק הוגש בתחילה כהוראת שעה שנועדה אך ורק להקפיא הליכים פליליים ומעצרים, הנוסח שהוצג כעת מייצר בפועל מסלול עוקף ארוך טווח לחוק הפטור מגיוס.
הממצא המפתיע ביותר בחוות הדעת הוא שמהנוסח המעודכן הושמטו כליל מנגנוני הגיוס והאכיפה שעמדו בבסיס המתווה המקורי של יו"ר הוועדה. התיקונים החדשים מחקו את קביעת יעדי הגיוס הברורים, וביטלו את הסנקציות המשמעותיות, לרבות שלילת הטבות כלכליות מסרבנים וממוסדות. כלומר, מה שנותר הוא חוק שמכשיר אי-התגייסות - בלי כל מנגנון שיחייב שירות.
"ההסדר המוצע מעניק לגיטימציה למלש"בים עתידיים שלא לציית להוראות חוק שירות ביטחון", כתבה פרנקל שור, "בכך הוא מספק להם חסינות מראש ומקנה להם הגנה מפני נקיטת הליכים פליליים". המשמעות בפועל היא שכל מלש"ב חרדי יוכל בעתיד לטעון שמעמדו כבר נבחן, ובכך לייתר לחלוטין כל דיון מחודש בעניינו ולהימנע מהשירות ללא סנקציות.
יש כאן גם זווית פוליטית שחשוב להכיר. הסכמת המפלגות החרדיות לחקיקת חוק הגיוס מול ראש הממשלה נתניהו הותנתה מלכתחילה בכך שהיועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, תאשר את החוק. זה לא קרה. החרדים מייחסים לאפיק סמכות שהם אינם מייחסים ליועמ"שית הממשלה, גלי בהרב-מיארה, כלומר אישורה של אפיק הוא בעיניהם תנאי מקדים לכל הסדר.
הפעם, אפיק לא תגיע עם חוות דעת כתובה לדיוני הוועדה, אלא תבוא לבטא את עמדתה בעל פה, בשל העומס שנוצר בכנסת סביב חוק יסוד: לימוד התורה. עמדת הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון מרמזת בבירור לאן פניה של אפיק: גם הייעוץ המשפטי של הכנסת לא יתמוך בחוק. המשמעות הפוליטית הישירה היא שהחרדים צפויים להמשיך להחרים את הצעות החוק של הקואליציה.
במקביל לקרב על חוק המעצרים, התנהלה היום גם מערכה נפרדת בוועדת הכנסת - הדיון השני בהצעת חוק יסוד: לימוד תורה. המשנה ליועמ"שית, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, הציגה התנגדות חריפה ורב-ממדית. לדבריה, בעוד שבדיוני הוועדה הובהר כי הכוונה היא לעגן את הסדר "תורתו אומנותו", נוסח החוק עצמו עוסק בלימוד תורה כערך כללי, ואינו מתייחס במפורש לעולם הישיבות. בין שתי הפרשנויות האפשריות לחוק, שתיהן בעייתיות: האחת פוגעת קשה בעיקרון השוויון, השנייה לא משנה דבר.
חבר הכנסת יעקב אשר מיהדות התורה לא קיבל את הדברים בשקט. "אתם יורקים עלינו ואומרים לנו שזה גשם", אמר בחריפות לסומפולינסקי. "המסמך הזה הוא מסמך של צביעות, לא מסמך משפטי". הוא הזכיר שגם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו נוסח בעמימות ועבר בלי שהייעוץ המשפטי התנגד לו, ואף הדגיש כי אז העמימות ראו בה יתרון.
גם ח"כ משה גפני, מיוזמי הצעת חוק יסוד: לימוד תורה, הגיב בתמיהה: "ללימוד תורה יש ערך בסיסי שדורש חוק יסוד. חיינו עם הסטטוס קוו עד שקרו דברים שהעיבו על חיינו, כמו בג"ץ שלא נתן מעולם סעד". מנגד, ח"כ דן אילוז מהליכוד, מהתומכים הבולטים במדיניות נוקשה כלפי גיוס חרדים, יצא נגד: "הקואליציה שאני חבר בה הולכת לירוק בפרצוף של אלה שאנחנו מייצגים".
בשולי הלילה נערכה בבני ברק עצרת נגד מעצר עריקים, שבה נשמעו קריאות הסתה נגד הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר. שר הביטחון ישראל כץ גינה את הדברים: "אסור לחצות קווים אדומים של הסתה ופגיעה במי שנושאים באחריות הכבדה לביטחון המדינה". בסיום נאומו של הרב יצחק יוסף נשמעו גם קריאות נגד יו"ר ש"ס אריה דרעי: "דרעי הביתה".
הדיון בחוק הקפאת המעצרים יתקיים מחר בוועדת החוץ והביטחון, כשהיועצת המשפטית של הכנסת צפויה להביע את עמדתה בעל פה, ותוצאת הדיון עשויה לקבוע את גורל חוק הגיוס כולו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה