ערב הפגישה הדחופה בין נציגי ארצות הברית ואיראן בדוחה שבקטאר, שני הצדדים כבר מתנהלים כאילו כל אחד מהם ניצח. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע ברשת החברתית שלו כי איראן היא שפנתה לוושינגטון בבקשה לקיים את הפגישה, ולאחר מכן מיהר להנמיך ציפיות: "הפגישה עשויה להיות חשובה, ואולי לא. נגלה בהמשך". בטהרן, לעומת זאת, הפכו את הסיפור על פיו לחלוטין.
משרד החוץ האיראני הבהיר כי המשלחת האיראנית שתגיע לקטאר אינה מיועדת לניהול משא ומתן עם האמריקנים, אלא למעקב אחר יישום מזכר ההבנות, ובפרט שחרור הכספים המוקפאים. פרופסור מחמד מרנדי, חבר המשלחת האיראנית, הפך את טענת טראמפ: לדבריו, הבקשה להיפגש הגיעה דווקא מצד הממשל האמריקני, לא מאיראן. סגן שר החוץ האיראני, כאזם גריב אבאדי, הוסיף כי פגישות הקבוצות הטכניות כלל אינן מתוכננות לשבוע הנוכחי, ויתקיימו רק לאחר שיושלמו התנאים האיראניים.
לא מדובר רק בסכסוך סמנטי. מאחורי ויכוח הסיפורים הזה מסתתרת שאלה ממשית יותר: מי ייראה כנצרך יותר להסכם. שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י נתן תשובה ברורה, לפחות מבחינת טהרן. הוא הצהיר שלאיראן "סמכות מלאה ובלעדית" על מצר הורמוז, וכי אף מדינה או מוסד בינלאומי אחר אינם מחזיקים בסמכות כלשהי במרחב. ההצהרה פורסמה בכלי התקשורת הרשמיים בשעות שלפני הפגישה, וקשה שלא לראות בה מסר מכוון.
הרקע לשיחות הדחופות הוא סדרת אירועים ביטחוניים שהביאה את ההסכם הזמני בין הצדדים לסף קריסה. ביום חמישי האחרון פגע קליע איראני באוניית משא שניסתה לחצות את המצר תחת חסות אמריקנית. בתגובה פגעו כוחות ארצות הברית במתקני תקשורת, מחסני כטב"מים ואתרי טילים של משמרות המהפכה לאורך החוף. בלילה שבין שבת לראשון שיגרו משמרות המהפכה טילים וכטב"מים לעבר בסיסים צבאיים אמריקניים בכווית ובבחריין, שם הופעלו מערכות ההגנה האווירית.
טראמפ הזהיר בפוסט ישיר: "עלולה להגיע נקודה שבה לא נוכל עוד לנהוג בהיגיון, ונאלץ להשלים צבאית את העבודה שהתחלנו. אם זה יקרה, הרפובליקה האסלאמית של איראן לא תהיה קיימת יותר". במשמרות המהפכה הגיבו כי הבסיסים האמריקניים באזור "יחוו גיהנום בימים הקרובים". דוברת הבית הלבן קארולין ליביט ניסתה לתמרן בין האיומים לבין השאיפה לדיפלומטיה: "מבחינתנו, אנחנו עומדים בחלק שלנו בהפסקת האש. אלימות תיענה באלימות".
לפגישה בדוחה ישלח טראמפ את שניים מהאנשים הקרובים אליו ביותר: ג'ארד קושנר וסטיב ויטקוף. בינתיים, ארצות הברית ממשיכה להעביר ספינות סוחר דרך מצר הורמוז באופן אקטיבי. שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות, מייק וולץ, פרסם כי הצבא האמריקני סייע ל-115 ספינות ועליהן יותר מ-2,500 מלחים לצאת דרך המצר, חרף האיומים האיראניים. בטהרן טוענים כי ספינות חייבות להשתמש בנתיב הצמוד לחוף האיראני, ולא בנתיב העומאני.
מאחורי הקלעים, לפי מקורות בקיאים, וושינגטון מפעילה לחץ על עומאן להתעקש על נתיב שיט פתוח וחופשי במצר, תוך הבטחת סיוע והגנה אמריקנית. איראן מצידה מנהלת מול עומאן מדיניות כפולה: מסרים דיפלומטיים מרוככים בצד איומים מפורשים מגורמי הכוח האיראניים. המסר לעומאן, כך נמסר, אינו מותיר הרבה מקום לפרשנות: שיתוף פעולה עם הדרישות האיראניות, או עימות צבאי.
בתוך כך, הפוליטיקה הפנים-איראנית רותחת. חלק מבכירי הממסד בטהרן קוראים לנטוש לחלוטין את המשא ומתן. גורמים בסביבת מוג'תבא חמינאי, יורשו הצפוי של המנהיג העליון ואיש משמרות המהפכה, קראו כביכול "לפגוע בטראמפ על אדמת ארצות הברית". חבר נשיאות הפרלמנט האיראני, אלירזה סלמי, הצהיר כי כל הסכם חייב לעבור אישור של הפרלמנט, "סעיף אחר סעיף", כדי שלא ייחרץ אותו גורל שפקד את הסכם הגרעין של אובמה. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן יצא להגנת מגעי השלום ותקף את מי שמכנים אותו ואת אנשיו "בוגדים".
פרופ' אייל זיסר, מזרחן בכיר, טוען שהמסקנה האיראנית מהמתקפות הישראליות והאמריקניות על איראן בשנה האחרונה היא מסקנה אחת: "אם איראן רוצה לחיות, היא צריכה נשק גרעיני". לדבריו, האיראנים כבר אינם מסתירים שאיפה זו. במקביל הוא מצביע על פער מטריד: "יש צד אחד שמשדר חוסר אכפתיות ותחושת ניצחון. ויש את הצד האמריקני, שמשדר להיטות שפשוט אי אפשר לתאר אותה, של להשיג הסכם בכל מחיר".
הפגישה בדוחה, אם תתקיים כמתוכנן, צפויה להתמקד בהשבת היציבות במצר הורמוז ובמניעת הסלמה נוספת, ולא בסוגיות הגרעין, הסנקציות ועתיד ההסכם המקיף. נשיא איראן פזשכיאן הודיע כי בעקבות ההסכם שהושג ישוחררו 6 מיליארד דולר מתוך 12 מיליארד דולר של נכסים איראניים מוקפאים בקטאר, שיועברו בשתי פעימות. אם הצדדים לא יצליחו לייצב את הפסקת האש סביב מצר הורמוז, כל שאר הסוגיות עלולות להפוך ללא רלוונטיות.
השיחות בדוחה ייפתחו ברקע גרוע מתמיד, כשכל צד מגיע עם הנרטיב שלו, עם הדרישות שלו, ועם הכוח שהוא מאמין שיש בידיו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה