הנשיא דונלד טראמפ יצא במתקפה ישירה על קמעונאי הדלק בארצות הברית, ודרש מהם להוריד את המחירים לצרכן באופן מיידי. טראמפ לא הסתפק בקריאה בלבד - הוא הוסיף אזהרה חדה: מי שלא יציית יתמודד עם "בעיות גדולות".
הדרישה הגיעה בעיתוי לא מקרי. על הפרק עומד דיון ציבורי הולך וגובר סביב עליית מחירי הדלק בארצות הברית ב-2026, והממשל מנסה להציג עצמו כמי שנלחם עבור הצרכן האמריקאי - לא עבור תאגידי הדלק.
טראמפ הזהיר כי מחירי דלק גבוהים בתקופה של לחץ כלכלי הם בלתי נסבלים, וכי הממשל לא יעמוד מהצד אם קמעונאים ימשיכו להעביר את העלויות לכיסו של הצרכן. זוהי שפה שטראמפ מכיר היטב: לא בקשה, לא הצעה, אלא איום ברור.
השאלה הגדולה שהדיווחים לא ממהרים לענות עליה היא מה בדיוק טראמפ יכול לעשות. הנשיא אמנם ניחן בכוח ניכר להפעיל לחץ רגולטורי, אבל לכפות מחירים על עסקים פרטיים בשוק חופשי - זה כבר שטח משפטי ופוליטי מורכב. "בעיות גדולות" נשמע מרשים, אבל בלי פירוט מה הצעדים החריפים האלה בפועל, זה יכול להישאר בגדר ספין לחץ.
מה שברור הוא שטראמפ בוחר לנהל את המאבק הזה בפומבי ובאגרסיביות. הוא לא שלח פקיד ממשל לשיחה שקטה עם הענף - הוא יצא עם הודעה פומבית שמיועדת גם לכותרות, גם לקמעונאים וגם לצרכן שמרגיש את הכאב בתחנת הדלק. זוהי פוליטיקת לחץ קלאסית: להפוך את הציבור לבעל ברית נגד הענף.
בענף הדלק עצמו יודעים שהמחירים לצרכן לא נקבעים רק על ידי הקמעונאים. הם תלויים במחירי הנפט הגולמי בשוקי העולם, בעלויות הזיקוק, במיסים פדרליים וממלכתיים, ובעשרות גורמים נוספים שהנשיא לא שולט בהם. אבל זה לא עניין שטראמפ מתעכב עליו - הוא מעדיף פשטות של אשמה ברורה.
הצרכן האמריקאי, שמשלם כיום יותר על כל מילוי מיכל, שמח לשמוע שמישהו "נלחם עבורו". זה בדיוק מה שטראמפ מספק. השאלה אם יהיו אחריה תוצאות מחירים בפועל - זו שאלה אחרת לגמרי.
צפוי כי בימים הקרובים יגיעו תגובות מהענף ומהרגולטורים, שייאלצו להתמקם מול האיום הנשיאותי. אם טראמפ יוציא לפועל את האיום ויפרט מהם ה"צעדים החריפים", יתברר אם מדובר במהלך אמיתי או בהצגת כוח שנועדה לכותרות בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה