דוח מטלטל שפורסם אמש חושף מה שאנשים רבים בוושינגטון רצו לדעת: בעוד ממשל טראמפ פועל לאבטח עסקאות אסטרטגיות ברחבי העולם, בני משפחות הנשיא ושר המסחר מרוויחים מהן ישירות. הדוח חשף מעורבות פיננסית של בני משפחת טראמפ ומשפחת השר הווארד לוטניק בעסקת כריית טונגסטן בקזחסטן בשווי 1.6 מיליארד דולר, שנחתמה בנובמבר האחרון.
במרכז הפרשה עומדת חברת דומינארי סקיוריטיס, שנמצאת בבעלות חלקית של דונלד טראמפ עצמו ושל בנו אריק טראמפ. החברה רכשה, יחד עם משקיעים נוספים, נתח של 20% בחברה הקשורה לפרויקט כריית הטונגסטן. כמעט במקביל, חברת ההשקעות קנטור פיצג'רלד, שמנוהלת על ידי בניו של השר לוטניק, סייעה לאחד המשקיעים לגייס 210 מיליון דולר עבור אותו מיזם.
מדובר בלא מעט אינטרסים שמתרכזים בנקודה אחת. הטונגסטן הוא מתכת חיונית לייצור רכיבים צבאיים, שבבי מחשב ומוצרים אסטרטגיים אחרים, כשהמיזם בקזחסטן אמור להתחרות ישירות בסין בשוק הזה. ממשל טראמפ הגדיר את אבטחת שרשראות האספקה ממתכות קריטיות כעדיפות לאומית עליונה, מה שהופך פרויקט כזה לאטרקטיבי מאוד - גם מהיבט עסקי.
הפרט המחריד ביותר בדוח הוא לא הבעלות, אלא המעורבות האישית. השר לוטניק פעל באופן ישיר כדי להבטיח שחוזה הכרייה יוענק דווקא לחברת קאז ריסורסס. הוא שלח מכתב רשמי שבו צוין כי ממשל טראמפ "תומך באופן מלא" בחברה. ומה שמשדרג את זה לרמה אחרת לגמרי: הנשיא טראמפ עצמו השתתף באופן אישי בשיחות המשא ומתן הסופיות, שהתקיימו במלון סנט רגיס בניו יורק, כדי להוציא את העסקה לפועל.
התזמון מדבר בעד עצמו. ההסכם נחתם ב-6 בנובמבר, שישה ימים בלבד לאחר השלמת השקעה שכללה את בני משפחת טראמפ ושותפיהם. אמנם עדיין לא הועברו כספי סיוע ממשלתיים לפרויקט, אך נתונים פדרליים מצביעים על כך ששתי החברות, דומינארי וקנטור פיצג'רלד, גזרו עמלות עבור תיווך גיוס ההון.
הצדדים המעורבים מיהרו להתגונן. אריק טראמפ הצהיר כי הוא "משקיע פסיבי" בלבד וכי לא היה מעורב בפרטי העסקה. חברת קנטור פיצג'רלד מסרה כי פעילותה מוגבלת לגיוס הון בשווקים הציבוריים ואינה כוללת משא ומתן עם הממשל. משרד המסחר הדגיש כי השר לוטניק לא קיים שיחות בנושא זה עם קנטור. ומנכ"ל קאז ריסורסס, פיני אלתאוס, ציין כי לא פגש את בני הנשיא במהלך חיפוש המשקיעים.
מהבית הלבן נמסרה תגובה ענייניות שמנסה להסיט את הדיון. דובר הבית הלבן קוש דסאי ציין כי "האינטרס המיוחד היחיד המנחה את החלטות הממשל הוא טובת העם האמריקני", וכי סדרי העדיפויות של הממשל מתמקדים בביטחון הלאומי והכלכלי של ארה"ב ובחיזוק שרשראות האספקה האמריקניות. זהו ניסוח מוכר: ממשל טראמפ מנסה לדחות שאלות על ניגוד עניינים בכך שהוא מסגר הכול כשאלה של ביטחון לאומי.
הבעיה הקשה יותר היא המבנה שמאחורי זה. כאשר הנשיא בעצמו יושב במשא ומתן ודוחף עסקה שמשפחתו עתידה להרוויח ממנה, וכאשר שר המסחר שולח מכתבי תמיכה לאותה עסקה שבניו מגייסים עבורה כסף, לא ממש משנה אם מישהו ישב בפגישה עם מישהו אחר. הקווים כבר טושטשו עמוק בתוך המבנה.
הפרשה צפויה להגיע לדיונים בקונגרס, כשחברי אופוזיציה דמוקרטים כבר דרשו בירורים רשמיים בשאלת ניגוד העניינים של בכירי הממשל. הלחץ על לוטניק ועל הבית הלבן צפוי להתגבר בימים הקרובים.
בסופו של דבר, השאלה שאיש בוושינגטון לא מצליח לענות עליה היא פשוטה: אם העסקה היתה כל כך טובה לאמריקה, למה בדיוק היה צריך הנשיא לשבת בעצמו ולסגור אותה במלון יוקרתי בניו יורק.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה