הן עזבו את בתיהן עם הבטחה לעבודה לגיטימית - ניהול רשתות חברתיות, עבודה במפעל - ומצאו את עצמן כלואות מאחורי גדרות, מאולצות להונות אנשים תמימים ומועברות בין מתחמים כמו סחורה. עכשיו, שורדות שהצליחו לברוח חושפות את מה שקרה בפנים, ומה שהן מתארות מחריד.
אלפי אנשים נופלים מדי שנה קורבן לרשתות סחר בבני אדם המופעלות בעיקר על ידי ארגוני פשיעה מסין ומטאיוואן. הם מוברחים למתחמים סגורים בלאוס, במיאנמר ובקמבודיה, שם הם נאלצים לעבוד שעות ארוכות ובלתי אנושיות. עבודתם כוללת בניית פרופילים פיקטיביים ברשתות חברתיות והונאת קורבנות תמימים בהשקעות קריפטו כוזבות. מי שלא עומד ביעדים - משלם על כך במחיר כבד.
הנתונים שמתחילים להתגלות שוברים את התפיסה הרווחת לפיה מדובר בעיקר בגברים. על פי הדיווחים, נשים מהוות כיום כמחצית מהשורדים שחולצו מהמתחמים הללו. ומה שהן חוות שם חמור אף יותר: נשים מדווחות על אונס מכוון כעונש כשאינן עומדות ביעדי ההונאה, ולעיתים הוא מוצג כ"פרס" לעובדים גברים שהצליחו להשיג תוצאות. ארגון אמנסטי אינטרנשיונל ומספר סוכנויות של האו"ם מתעדים עלייה חדה במקרי אונס, הפלות כפויות ואלימות קיצונית כלפי נשים בתוך המתחמים.
סיפורה של שרה, אם חד-הורית מאוגנדה, ממחיש את עומק האימה. שרה נמכרה בין שלושה מתחמים שונים, הוחזקה בתנאים מחפירים, ובסופו של דבר עברה אונס קבוצתי במה שנקרא "החדר האפל" של המתחם - כעונש. כשגילתה שנכנסה להיריון, הבינה שחייה וחיי תינוקה תלויים בבריחה מיידית. באחד הלילות, כשהשומרים נעדרו לרגע קט, היא יצאה ונסעה במונית ישירות לבית חולים. כיום היא חיה בקמפלה, בירת אוגנדה, עם בנה בן השנתיים.
גם סיפורה של ריינ'ל, צעירה מקניה, מראה כיצד הרשתות הללו פועלות. היא חיפשה עבודה במפעל ממתקים בתאילנד - עבודה שנשמעה חוקית לחלוטין. בסופו של דבר מצאה את עצמה כלואה, ללא דרך חזרה. "לו היה לי מישהו שיגיד לי 'לאן שאת הולכת, זה לא טוב', הייתי מקשיבה. אבל לא היה לי מושג", סיפרה לאחר שחרורה.
מקרים כמו אלה אינם יוצאי דופן. עבור נשים רבות במדינות מתפתחות, היציאה לעבודה בחו"ל היא לעיתים הדרך היחידה לפרנס ילדים, להחזיר חובות או לסייע להורים מבוגרים. ארגוני הפשיעה מנצלים בדיוק את הנקודה הזו: הם מפרסמים מודעות מפתות עם שכר גבוה ותנאים טובים, ורק כשהאישה מגיעה ליעד מגלה שנפלה למלכודת שממנה קשה מאוד לצאת.
ככל שהרשויות במדינות האזור מגבירות את הפשיטות על המתחמים, כך נחשף היקפה האמיתי של הזוועה שהוסתרה במשך שנים. פשיטות שנערכו בלאוס ובמיאנמר הובילו לחילוץ עשרות אנשים בבת אחת, ובכל פעם מחדש עולות עדויות נוספות על אלימות מינית שיטתית ועל תנאי מחייה שאינם שונים מעבדות לכל דבר.
ארגוני זכויות אדם קוראים לממשלות ברחבי העולם להגביר את שיתוף הפעולה נגד הרשתות הללו ולהשקיע בהגנה על נשים פגיעות עוד לפני שהן נופלות קורבן. בינתיים, עשרות אלפי אנשים נוספים עדיין מוחזקים בתוך המתחמים, ומספרם המדויק אינו ידוע.
המאבק נגד מתחמי ההונאה באסיה נמצא בעיצומו, אך כל עוד הביקוש לעבודה זולה ולהונאה מאורגנת ממשיך, הרשתות הללו ממשיכות לפעול.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה