ישראל הופכת לאחת מהיעדים הגדולים בעולם לתשתיות בינה מלאכותית. חברת קרוסו האמריקאית, אחת מחברות הניאו-קלאוד הגדולות בארצות הברית, הודיעה על השקעה מצטברת של כ-10 מיליארד דולר בישראל לאורך 10-15 השנים הבאות. ההשקעה תכלול הקמת חוות שרתים ענקיות בשלושה אתרים, שיצוידו ב-45 אלף מעבדי אנבידיה מהדור החדש ביותר.
קרוסו פועלת כ"ניאו-ענן" - מודל של ספקי שירות מהדור החדש שלא מציעים ענן כללי, אלא מתמחים בלעדית באספקת כוח מחשוב קיצוני מבוסס מעבדים גרפיים, המיועד ספציפית לאימון והרצה של מודלי בינה מלאכותית. מדובר בדיוק בסוג התשתית שחברות AI ברחבי העולם מתחרות עליה בצורה עזה בשנים האחרונות.
על פי הפרטים שנחשפו, קרוסו שכרה מוקדם יותר השנה 40 מגוואט בחוות השרתים של קבוצת ענן, ולאחרונה הרחיבה את אותו ההסכם ב-40 מגוואט נוספים, הפעם באתר בעפולה. בנוסף, חתמה החברה בשבוע שעבר על הסכם עם חברת מגה אור של צחי נחמיאס, לשכירת 67.6 מגוואט נוספים: כ-57.6 מגוואט בפארק התעשייה עידן הנגב, באזור שבין להבים לרהט, ועוד כ-10 מגוואט במרכז בחיפה, בשותפות עם חברת גב ים.
לוח הזמנים להשלמת הפרויקטים כבר מוגדר. המתקן בחיפה, שיפיק 10 מגוואט, צפוי להיות מוכן ברבעון השני של 2027, בעלות של 90 מיליון דולר. המתקן הגדול בעידן הנגב יסופק בשני שלבים: כמחציתו ברבעון הרביעי של 2027, והשארית ברבעון הראשון של 2028. עלות הקמת המתקן הנגבי בלבד תגיע לכ-700 מיליון דולר. על פי הדיווחים, שני המתקנים של מגה אור צפויים להניב הכנסות של כ-85 מיליון דולר בשנה.
החלק הגדול של ההשקעה הכוללת ייועד לרכישת מעבדים. קרוסו מתחייבת להביא לישראל לפחות 45 אלף מעבדי "ורה-רובין" של אנבידיה, שהם מהמעבדים המתקדמים ביותר הקיימים כיום לאימון מודלי AI. "אנחנו מתכוונים להביא לפה את המעבדים החדשים ביותר של אנבידיה, מתוך רצון להפוך את ישראל לאחד השווקים הגדולים של קרוסו בעולם", אמר אלון יריב, מנהל הפעילות של קרוסו בישראל. "אנחנו מאמינים שחברות בינלאומיות יבחרו לעבד את פעילות הענן וה-AI שלהן בישראל."
עם השלמת כל התשתיות, תחזיק קרוסו בתוך שנתיים בכ-150 מגוואט בישראל. כך תעקוף קרוסו את המתחרה הישירה שלה, נביוס, חברה הולנדית בעלת מייסדים ישראלים, המחזיקה על פי ההערכות בכ-120 מגוואט בישראל. כדי להבין את הקנה מידה: לפני הגעת שתי החברות לישראל, עמדה סך פעילות חוות השרתים בכל המדינה על כ-200 מגוואט בלבד.
לקרוסו יש כבר נוכחות ישראלית לא רק בתשתיות. לפני כשנה רכשה החברה את הסטארט-אפ הישראלי אטרו, שפיתח פתרונות אופטימיזציה לזיכרון ולניהול מעבדים גרפיים. בנוסף, הקימה קרוסו בתל אביב את משרדיה הראשונים במזרח התיכון, מה שמצביע על מחויבות ארגונית רחבה יותר מאשר עסקאות נדל"ן בלבד.
ההתעניינות של חברות ניאו-קלאוד זרות בישראל אינה מקרית. ישראל מציעה שילוב של כוח אנושי טכנולוגי גבוה, תשתיות חשמל מתפתחות ואקוסיסטם של חברות AI שנחשבות לחלק מהפוריות בעולם. שאלת המפתח כעת היא אם הביקוש המקומי יצדיק את אחד הריכוזים הגבוהים ביותר של כוח מחשוב AI ביחס לאוכלוסייה בכל מדינה בעולם, ואם ישראל תצליח לייצא כוח מחשוב לחברות בינלאומיות כפי שמקווים בקרוסו.
בשנתיים הקרובות יתברר אם ההימור הגדול של קרוסו משתלם. עם תחילת פעילות המתקנים ב-2027-2028 ורשימת ההמתנה הגלובלית למעבדי אנבידיה, כל עיכוב בשרשרת האספקה עלול להשפיע על לוח הזמנים. אבל אם הכל ילך לפי התוכנית, ישראל תהפוך בקרוב לאחת מנקודות הניאו-קלאוד הצפופות ביותר על פני כדור הארץ.
קרוסו צפויה להפוך לשחקן ה-AI התשתיתי הגדול בישראל, כשפעילות המתקנים הראשונים אמורה להתחיל כבר ב-2027.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה