בינה מלאכותית תפענח: היכן באמת נכתבו מגילות מדבר יהודה?

שאלה שמעסיקה את חוקרי העולם כבר יותר מ-70 שנה עשויה סוף סוף לקבל תשובה. מחקר בינלאומי חדש ישלב בדיקות כימיות ובינה מלאכותית כדי לגלות היכן בדיוק נכתבו מגילות מדבר יהודה, הנחשבות לתגלית הארכיאולוגית הגדולה ביותר של המאה ה-20.

מועצת המחקר האירופית העניקה לפרופ' מלדן פופוביץ' מאוניברסיטת חרונינגן שבהולנד מענק של 2.5 מיליון אירו לניהול מחקר חמש-שנתי. המענק הזה הוא מהיוקרתיים באירופה, ומוענק רק לחוקרים עם הישגים מחקריים יוצאי דופן. פופוביץ' נחשב לאחד החוקרים הבולטים בעולם בתחום מגילות מדבר יהודה.

השאלה המרכזית שהמחקר מנסה לפתור: האם המגילות נכתבו בקומראן, על ידי קהילה יהודית שהתבודדה במדבר? האם הן הובאו מירושלים או ממרכזי כתיבה אחרים ביהודה והוסתרו במערות בשעת סכנה? ואולי המערות עצמן שימשו כספרייה עתיקה או כגניזה? אחרי יותר מ-70 שנות מחקר, עדיין אין תשובה ברורה.

הגישה החדשה שונה ממה שנעשה עד כה. במקום להתמקד רק בתוכן הכתוב, המחקר יבחן גם את החומרים עצמם. כ-250 דגימות קלף ופפירוס מאוסף מגילות מדבר יהודה שנשמר ברשות העתיקות יעברו בדיקות כימיות מפורטות של הדיו, הקלף והפפירוס. לראשונה בתולדות המחקר ינותחו גם דגימות פפירוס ממצרים, לצורך השוואה עם הדגימות מקומראן ומאתרים נוספים במדבר יהודה.

הנתונים הכימיים יעובדו לאחר מכן על ידי מערכות בינה מלאכותית שיחפשו דפוסים מורכבים. הממצאים ישולבו עם ניתוח כתב היד, ניתוח קודיקולוגי - כלומר חקר אופן הכנת המגילות, מבנה היריעות, סידור העמודות, השוליים ואופן חיבור חלקי המגילה - ובנוסף גם ניתוחים לשוניים וספרותיים. המטרה: לזהות את "טביעות האצבע" הייחודיות של כל מגילה ולהבין מאיפה היא הגיעה.

פרופ' פופוביץ' הסביר את החשיבות של הכלים החדשים: "המחקר שאנחנו עומדים לערוך הוא הגדול ביותר שנעשה בעזרת בינה מלאכותית להבנת הרקע התרבותי של מגילות מדבר יהודה. המגילות האלה הן עדות יוצאת דופן לעולם אינטלקטואלי עשיר שפעל ביהודה הקדומה. השילוב של בדיקות מעבדה באמצעים מתקדמים וחקר כתבי היד עם הבינה המלאכותית שהשתכללה כל כך בשנים האחרונות, מאפשר לנו לשאול שאלות שלא ניתן היה להשיב עליהן בעבר: לא רק מי כתב אותן, אלא היכן נכתבו הטקסטים, באילו רשתות ידע הם הופצו, ומה היה מקומן בחברה של התקופה".

רשות העתיקות, ששומרת ומטפלת במגילות במעבדות שלה בירושלים, שותפה מלאה במחקר. האוסף שברשותה כולל יותר מ-25,000 קטעי כתב יד. ד"ר עילית כהן-עפרי מרשות העתיקות אמרה: "המחקר ייצור מסד נתונים חסר תקדים על ההרכב הכימי של מגילות מדבר יהודה. הקלף, הפפירוס והדיו עשויים לגלות סודות החבויים בתוך הפיסות ששרדו מאות ואלפי שנים".

המחקר הנוכחי בנוי על יסודות שהניח פרופ' פופוביץ' בפרויקט קודם שהוביל, שעסק בזיהוי כתבי יד וסופרים במגילות. הפרויקט החדש מרחיב את נקודת המבט: מהיד הכותבת אל המקום שבו פעלה, אל החומרים שבהם השתמשה, ואל הרשתות התרבותיות שבהן נוצרו הטקסטים.

הצוות הבינלאומי כולל חוקרים ומעבדות בירושלים, פיזה, נאפולי ואודנסה שבדנמרק. באוניברסיטת חרונינגן עצמה ממלא ד"ר מערוף דהאלי תפקיד מרכזי בפיתוח שיטות הבינה המלאכותית. הפרויקט כולל גם שיתוף עם המוזיאונים המצריים בברלין ובטורינו ועם האוניברסיטה של לוון בבלגיה, לצורך ההשוואה בין הפפירוסים ממצרים לאלו ממדבר יהודה.

אם יצליח המחקר להגיע לתשובות, הוא לא רק יפתור שאלה שחוקרים מתחבטים בה מאז גילוי המגילות בשנות ה-40, אלא גם ימפה לראשונה את מרכזי הידע, הכתיבה ורשתות ההפצה שפעלו ביהודה הקדומה לפני יותר מאלפיים שנה.