רשות המסים עדכנה כלפי מעלה את תחזית הגבייה מהיטלי רווחי נפט וגז, ולפי האומדן החדש המדינה צפויה לגבות בין 21 ל-25 מיליארד דולר בעשור הקרוב בלבד. לאורך כל חיי מאגרי הגז, סך ההכנסות מהיטל רווחי הנפט והגז מוערך כעת בין 62 ל-77 מיליארד דולר, כולל כ-2 מיליארד דולר שכבר נגבו עד סוף 2025.
העדכון כלפי מעלה מגיע משני גורמים עיקריים. הראשון הוא עלייה של כ-6% באומדן עתודות הגז המוכחות והצפויות במאגר לווייתן, כלומר התברר שיש שם יותר גז ממה שחשבו. השני הוא עלייה של כ-2% במחירי המכירה הצפויים של הגז. שני הגורמים יחד הוסיפו בין מיליארד ל-3 מיליארד דולר לתחזית ביחס לאומדן שפורסם בשנה שעברה.
הגבייה לא תגיע בבת אחת. בשנת 2026 מדובר עדיין בסכומים צנועים יחסית, בין 500 ל-600 מיליון דולר. בשנת 2027 התחזית עומדת על 600 עד 900 מיליון דולר, ובשנת 2028 היא כבר קופצת לטווח של 1.2 עד 1.7 מיליארד דולר. רק לקראת 2030 הגבייה השנתית תחצה את רף 2 מיליארד הדולר. השיא צפוי בשנים 2032 עד 2035, כשהגבייה השנתית תגיע לכ-3 עד 3.5 מיליארד דולר. במילים אחרות, רוב הכסף הגדול עוד לפנינו.
כספי ההיטל אינם נכנסים ישירות לתקציב המדינה ואינם מפחיתים את המס לאזרחים או את חשבון החשמל. הם זורמים לקרן לאזרחי ישראל, המוכרת בכינוי "קרן העושר", שמשקיעה את הכסף בנכסים פיננסיים מחוץ לישראל. בסוף 2025 ניהלה הקרן כ-8.7 מיליארד שקל ורשמה תשואה דולרית של 18.4%, רווח של למעלה מ-400 מיליון דולר. אולם השקל החזק מחק יותר ממיליארד שקל מהרווח, ובמדידה שקלית התשואה הצטמצמה לפחות מ-4% בלבד.
אחת המטרות המרכזיות של קרן כזו היא למנוע את מה שכלכלנים מכנים "מחלה הולנדית": הוצאה פתאומית של סכומים גדולים שמחזקת מדי את המטבע המקומי, פוגעת ביצואנים, ומרגילה את הממשלה לתלות בהכנסות זמניות. על פי החוק, ניתן למשוך מהקרן בכל שנה 3.5% מהנכסים הצבורים למטרות מוגדרות כמו השקעה באנרגיה מתחדשת ותעסוקה בנגב. החל מ-2030 יהיה ניתן למשוך גם מהרווחים שנצברו.
בפועל, חלק קטן בלבד מהכספים חזר עד כה לאזרח הרגיל. בשנת 2025 נכנסו לקרן כ-1.2 מיליארד שקל מהיטלים על חברות הגז ועל כי"ל, ורק כ-230 מיליון שקל הוקצו בחזרה לקופת המדינה לפרויקטים שעומדים בתנאי החוק. מעבר לזה, חלוקת הכספים הפכה בשנתיים האחרונות לזירת מאבק פוליטי, על רקע טענות שכספים הופנו למטרות מגזריות שאמורות להיות ממומנות מהתקציב הרגיל.
ארגון לובי 99 מסתייג מהאופטימיות שבתחזית. "מיליארדי שקלים הובטחו לציבור מרווחי משאבי הטבע, אבל רבים מהם לא הגיעו מעולם, בניגוד לתחזיות", ציין הארגון. לדבריו, "מדובר במשאב ציבורי, ובמקום שהציבור יזכה לחלקו הראוי וגם ידע כמה הוא מקבל אל מול רווחי החברות, בישראל אין שקיפות, ולכן רואי החשבון ועורכי הדין של חברות הגז יכולים לנצל את כל פרצות המס שישנן". הארגון קורא לרשות המסים להגביר את השקיפות סביב גביית ההכנסות ממשאבי הטבע.
ראוי לציין שהכנסות המדינה ממאגרי הגז אינן מסתכמות בהיטל המגיע לקרן העושר בלבד. ישראל גובה בנוסף גם תמלוגים ומס חברות שמגיעים ישירות לתקציב המדינה. מס ששינסקי, שהוא הבסיס להיטל, חל כיום על מאגר תמר בלבד. מאגר לווייתן היה אמור להיכנס לתחולתו בקרוב, אך הדבר נדחה בשל פרויקט הרחבה שהגדיל את היקף ההשקעה ומשך את מועד העמידה בסף הרווח הנדרש.
השאלה המעשית שנותרת פתוחה היא לאן בפועל יופנו הסכומים הגדולים כשיגיעו. התחזית המעודכנת מחזקת את מעמדו של הגז כנכס לאומי בעל משקל עצום לטווח הארוך, אך התועלת הישירה לאזרח הממוצע תלויה פחות בכמות הגז שמתחת לים ויותר בהחלטות הפוליטיות שייתקבלו לגבי שימוש בקרן, ובשאלה האם מנגנוני הפיקוח וחלוקת הרווחים אכן ייאכפו כפי שנועדו.
עדכון התחזית הוא חדשות טובות לטווח הארוך, אך בטווח הנראה לעין רוב הישראלים לא יחושו את הכסף הזה בצורה ישירה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה