ועדת הכנסת אישרה את חוק יסוד לימוד התורה לקריאה ראשונה

ועדת הכנסת אישרה היום את הצעת חוק יסוד: לימוד התורה לקריאה ראשונה, בתום דיון סוער ועל רקע מחלוקת חריפה על מטרת החוק ועל השלכותיו החוקתיות. ההצבעה הסתיימה 10 בעד ו-4 נגד, כשחברי הכנסת החרדים ואנשי הקואליציה דחפו את ההצעה קדימה למרות התנגדות מפורשת של הייעוץ המשפטי לממשלה.

החוק, כפי שנוסח לאחר הערות ועדת השרים לענייני חקיקה, מבקש לקבוע כי לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. מדובר באחד משני החוקים שסיעות חרדיות דרשו לקדם כתנאי לתמיכתן בחוקי הקואליציה האחרים. כלומר, זו לא חקיקה שנולדה מתוך דיון ציבורי מעמיק, אלא עסקה פוליטית שקיבלה ציפוי חוקתי.

המשנה ליועמשית לממשלה, עורכת הדין אביטל סומפולינסקי, לא הסתירה את עמדתה. "אי אפשר להתקדם לקריאה ראשונה לפני שנענה על השאלה מה מטרת החוק," אמרה. "לפי מה שמציעי החוק אמרו בדיונים, החוק הגיע מתוך תפיסה שהמקום של החרדים בחברה הישראלית אינו מאוזן, ואז אנחנו במקום אחר ודורש דיון נוסף על נושאים כמו חובות וזכויות. השאלות שעלו על מיהו אדם חרדי הן שאלות ראויות וכבדות משקל, אך החוק כפי שהוא מנוסח לא עונה עליהן." הקואליציה התעלמה ועברה להצבעה.

חבר הכנסת יצחק גולדקנופף חשף בגלוי את הרקע הפוליטי. "למה אנחנו מבקשים את החוק הזה? כי קרה משהו במדינה," אמר. "יהודים עוצרים יהודים על לימוד תורה. הגענו למצב שלומדי התורה הם בתחתית קבלת העונשים." הכוונה ברורה: החוק נועד לתת מענה חוקתי לגיוס החרדים לצבא, ולנסות לרכך כל הליך משפטי עתידי נגד עריקים מישיבות.

חבר הכנסת משה גפני ניסה להרגיע חששות לגבי השלכות תקציביות. "על חוק יסוד אדם וחירותו ועל חוק יסוד חופש העיסוק מעולם לא שאלו האם יש השלכה תקציבית," טען. "החוק הזה לא יפגע בשום זכות והטבה לחיילים ולחיילי מילואים. החוק עוסק בערך לימוד התורה בלבד." אבל חבר הכנסת ולדימיר בליאק לא היה שבע רצון: "על הסעיף הראשון כולנו מסכימים. אבל סעיף 2 הוא יישומי, מהם מאזני הצדק ובאיזה ערכים מדובר? אני לא מקבל מענה לשאלה הזאת וכנראה יש סיבה."

צילום: AI

חברת הכנסת מירב מיכאלי הייתה ישירה יותר בביקורתה. "כשמוזילים חוק יסוד והופכים אותו לאדנן פוליטי במחטף בשלושה ימים, מה אתם מצפים מבית המשפט העליון?" שאלה. "התורה הייתה קיימת לפני קום המדינה ולא זקוקה לחוק הזה. מדובר בחוק לגברים לומדי תורה בלבד, וישים אותם מעל חוקים אחרים." מנגד, חבר הכנסת יוסי טייב הגן על ההצעה: "ההיגיון החוקתי מוגדר היטב ואין בו עמימות. יש בו מעמד ערכי שנועד להגדיר תעודת זהות לעם הזה, ומעמד דקלרטיבי להעניק לשופטים מטריה חוקתית."

השאלה האמיתית שמרחפת מעל החוק אינה תיאולוגית אלא משפטית-ביטחונית. אם חוק יסוד: לימוד התורה ייכנס לספר החוקים, הוא עלול לשמש כלי בידי עורכי הדין של עריקי הישיבות לטעון שמדינת ישראל עצמה הכירה בלימוד תורה כערך שיש להעמיד מולו ערכים אחרים, כולל שירות צבאי. זו בדיוק המחלוקת שהיועמשית ניסתה לעצור, ולא הצליחה.

לאחר אישור הקריאה הראשונה, החוק יעלה לדיון ולהצבעה במליאת הכנסת. אם יעבור שם, ייכנס לקריאות השנייה והשלישית, ולאחר מכן צפויה התמודדות משפטית בבית המשפט העליון על חוקיותו ועל השלכותיו.