מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם דוח חריף על הטיפול בפצועי 7 באוקטובר, שחושף כשלים מערכתיים קשים בכל שלבי הפינוי הרפואי. הדוח מציג תמונה של כאוס מוחלט: מערך הפינוי קרס תחת עומס שלא תוכנן לו, גורמים צבאיים לא ידעו היכן נמצאים אזרחים פצועים, ומערכת דיגיטלית שנועדה בדיוק לאירועים כאלה הושארה מיותמת ולא בשימוש.
כ-1,340 פצועים הגיעו ב-7 באוקטובר לבתי החולים, כאשר כ-70% מהם, כ-930 פצועים, נקלטו בשלושה בתי חולים בלבד: 624 בסורוקה, 241 בברזילי ו-64 באסותא אשדוד. כ-41% מכלל הפצועים שהגיעו הוגדרו במצב בינוני, קשה או אנוש. בסורוקה בלבד טופלו 132 פצועים במצב קשה או אנוש. במקביל, בתי חולים במרכז הארץ ישבו ריקים וחיכו לפצועים שלא הגיעו.
הכשל המרכזי שאנגלמן מצביע עליו: הנחיה מסודרת מאוגדת עזה על נקודות השחלוף הועברה למד"א רק בשעה 14:23, כמעט שמונה שעות לאחר תחילת המתקפה בשעה 6:29 בבוקר. כלומר, במשך שעות ארוכות לא היה ברור מי מפנה את מי ולאן. המבקר קובע כי "הפינוי התאפיין בהיעדר מענה סדור ובהיעדר פיקוד ושליטה סדור בין צה"ל למד"א", וכי "שורש הכשל נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום".
בשל חוסר היכולת של אמבולנסים להיכנס ליישובים המותקפים, כ-460 מתוך 930 הפצועים שהגיעו לשלושת בתי החולים בדרום, כ-49%, הגיעו באופן עצמאי לחלוטין. אזרחים, בני משפחה ולוחמים מקומיים פינו פצועים ברכבים פרטיים, לעתים עשרות קילומטרים, ללא כל מגע עם צוות רפואי בדרך. עדויות קשות מהשטח מספרות על תושבים שפנו למוקד מד"א וקיבלו תשובה: "יורים עלינו, אנחנו לא מגיעים", וניתנה להם הוראה להביא את הפצועים הקשים בעצמם לצמתים מרוחקים כמו צומת זיקים.
פרט מטריד במיוחד שעולה מהדוח הוא מערכת מד"א שלא נוצלה. כבר בשנת 2022 התקין מד"א בחמ"ל הרפואה של אוגדת עזה מערכת דיגיטלית שהציגה בזמן אמת את מיקומי הפצועים ואת פריסת האמבולנסים. ימים ספורים לפני המתקפה אף נבדק שהמערכת פועלת. אך קצין הרפואה של אוגדת עזה מסר שנכנס לתפקידו בסוף אוגוסט 2023, לא נחשף אליה בחפיפה, ולמעשה לא הכיר את קיומה. כתוצאה מכך, מידע שהיה יכול להכווין את הכוחות אל אזרחים מדממים בשטח פשוט לא הגיע.
מחדל נוסף שעולה מהדוח: במהלך היום נערכו בפיקוד הדרום שלוש הערכות מצב, בשעות 8:30, 13:15 ובשעות הערב. קצין האג"ם של הפיקוד מסר לצוות הביקורת שבאף אחת מהן לא עלו בעיות בקשר לפינוי הפצועים ולעובדה שמד"א אינו נכנס ליישובים רבים בעוטף. הנושא פשוט לא הוצג כבעיה.
הכשלים לא נגמרו בשטח. חמ"ל הבריאות הלאומי נפתח רק בשעה 8:39, יותר משעתיים לאחר תחילת המתקפה. הרשות העליונה לאשפוז, שאחראית על ויסות הפצועים בין בתי החולים, התכנסה לראשונה רק בשעה 14:00, כשעות לאחר שסורוקה וברזילי כבר ביקשו עזרה. ברזילי ביקש להתחיל ויסות שניוני כבר בשעה 8:45, אך עד שעה 12:20 הועברו ממנו רק שלושה פצועים. מסורוקה הועברו עד השעה 14:00 רק 7 פצועים מתוך 328 שנקלטו בו.
גם מספר האמבולנסים הממוגנים מצטייר כמחדל שהיה ידוע מראש. ועדה מקצועית המליצה כבר בשנת 2016 להחזיק 50 אמבולנסים ממוגני ירי. ערב המתקפה היו למד"א 24 בלבד, ורק אמבולנס ממוגן אחד פעל בבוקר האסון בכל גזרת העוטף. עד אפריל 2026, בסיוע תרומות, הצליח מד"א להגיע לכ-80 אמבולנסים ממוגנים. המבקר קובע שהמימון לטווח הארוך לא יכול להישאר תלוי בגיוס תרומות.
הדוח עוסק גם בשלב השיקום, ומציג תמונה לא פחות קשה. עד ספטמבר 2025 נפצעו כ-20 אלף חיילים ואנשי כוחות ביטחון, ולצדם כ-1,600 אזרחים. לפני המלחמה עמדו בישראל כ-850 מיטות שיקום בלבד, ורק בעקבות העומס החריג אושרה הוספת כ-320 מיטות נוספות. המבקר מצביע על מחסור בכוח אדם רפואי, בירוקרטיה שמונעת קבלת טיפול וזכויות, ומערכות מחשוב שלא שודרגו.
גם בסיום לא נחה הדוח. מבקר המדינה קובע שצה"ל לא ערך עד כה תחקיר ייעודי ומקיף על פינוי הפצועים מהשטח, ומד"א לא השלים תחקיר מבצעי מלא של פעילותו ב-7 באוקטובר, יותר משנתיים לאחר האירוע. צה"ל הודה בכשל ומסר שכיום מוצגים כל אמצעי השליטה של מד"א בחמ"לי הרפואה הצה"ליים. משרד הבריאות מסר שמרבית הפערים כבר טופלו, אולם הוסיף כי "האירועים היו חסרי תקדים בעוצמתם ובמורכבותם".
המבקר דורש מצה"ל, משרד הבריאות ומד"א לבנות ממשק מידע משותף בזמן אמת, לתרגל הקמת נקודות שחלוף חלופיות ולהשלים את כל התחקירים המבצעיים שטרם הסתיימו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה