תוך שבועיים בלבד מאז הסרת המצור האמריקאי על הנמלים האיראניים, ייצאה איראן למעלה מ-50 מיליון חביות נפט גולמי. כך עולה מנתוני חברת המודיעין הימי TankerTrackers, העוקבת אחר תנועת מיכליות בעזרת צילומי לוויין ומערכות זיהוי בזמן אמת. הזינוק הוא דרמטי: במהלך המצור, בחודש מאי, צנח הייצוא לשפל היסטורי של כ-250 אלף חביות ביום בלבד. כיום הוא עומד על ממוצע של 1.66 מיליון חביות ביום.
הרקע למהפך: ב-17 ביוני חתמו ארה"ב ואיראן על מזכר הבנות לסיום כארבעה חודשים של מלחמה, שכלל פתיחה מחדש של מצר הורמוז ו-60 יום של משא ומתן לקראת הסדר שלום קבוע. כחלק מההסכמות, הוסר המצור הימי של הצי האמריקאי, ומשרד האוצר בארה"ב העניק אישור זמני להובלת הנפט האיראני ולמכירתו.
יו"ר הפרלמנט האיראני ומוביל המשא ומתן, מוחמד באקר חליבאף, לא הסתיר את שביעות רצונו. בראיון טלוויזיוני שפורסם בערוצו בטלגרם, הצהיר: "מהיום שבו הוסר המצור הימי, ייצאנו יותר מ-40 מיליון חביות נפט". הוא הוסיף כי במהלך כשני חודשי המצור שקדמו להסכם, איראן לא הצליחה לייצא אפילו חבית אחת. בהמשך, מספר המיכליות שניטר שתצאנה מאיראן הביא את ההערכות לנתון גבוה יותר - 50 מיליון חביות לפי חברת המעקב.
מעבר לנפח, גם המחיר השתפר לטובת טהראן. לפי חליבאף, איראן מוכרת כיום את הנפט שלה במחיר גבוה ב-20% לעומת תקופת המלחמה. נתון זה טעון הסתייגות: מחיר הנפט העולמי קרס. מחיר הנפט מסוג ברנט עומד כיום על כ-73 דולר לחבית, ירידה של כמעט 40% משיא המלחמה ב-אפריל שעמד על 118 דולר לחבית. ולמה? כי הסכם השלום, הפתיחה מחדש של מצר הורמוז וציפיות לגידול בהיצע ממפרץ הפרסי - כולם לוחצים כלפי מטה על המחיר.
הנפט האיראני גם אינו נמכר בשוק הפתוח. לפי גרגורי ברו, אנליסט בכיר בקבוצת יוראסיה, הנפט האיראני נמכר בהנחה של 10 עד 15 דולר לחבית מתחת למחיר הברנט - פיצוי לקונים על הסיכון הרגולטורי שבקנייה מאיראן. ומי הקונה? בפועל, רק מדינה אחת בעולם: סין.
שר האוצר האמריקאי סקוט ביסנט הודה בכך בראיון ישיר: "הקונים קצת חוששים - האם הנפט ייסנקציה מחדש?". לדבריו, אף מדינה פרט לסין, שהמשיכה לרכוש נפט איראני גם בתקופת הסנקציות, לא נכנסה עד כה לשוק האיראני. ביסנט ניסה להציג את זה כמנוף לחץ אמריקאי: "זו סיבה לכך שהאיראנים צריכים באמת לאמץ את המשא ומתן הזה". הפרשנות ברורה: כל עוד שוק הנפט האיראני מוגבל לקונה יחיד, טהראן זקוקה להסכם.
גם ניהול מצר הורמוז עצמו מהווה נושא פצצה לקראת הסיבוב הבא. לפי ההסכם הנוכחי, איראן אמנם מאפשרת מעבר חופשי דרך המצר למשך 60 יום ללא עלות - אך חליבאף הבהיר בבירור: "ריבונות מצר הורמוז נתונה בידי איראן ועומאן, והתנועה בו כפופה להסדרים שנקבעים על ידי איראן. איראן לא תוותר בשום נסיבות על זכויותיה במצר הורמוז - אלו מימינו הטריטוריאליים". מה יקרה עם פקיעת חלון ה-60 יום - לא ברור כלל.
נקודה נוספת שבה חליבאף דחה ישירות את הנשיא טראמפ: טראמפ טען שנכסים איראניים שהוקפאו ישמשו לרכישת מוצרים חקלאיים אמריקאים. חליבאף הכחיש זאת. לטענתו, מתוך כ-24 מיליארד דולר בנכסים קפואים בחו"ל, 12 מיליארד דולר יועברו לבנק המרכזי האיראני - "לרכישת כל טובין שיידרשו, בכל מחיר ובכל מטבע בעולם".
הצדדים ממשיכים בגיבוש ההסדר הקבוע: גורמים איראנים מסרו כי בקרוב ייפגשו עם מתווכים קטרים בדוחא לדיון ביישום ההסכם. 60 הימים שהוגדרו במזכר ההבנות מתקתקים, וכל עוד לא מושג הסכם סופי - שאלת מי שולט על המצר, מי רשאי למכור נפט ולמי, ממשיכה להיות מוקש פוטנציאלי בלב הפוליטיקה האנרגטית העולמית.
איראן מנצלת כל יום של הפסקת האש כדי לרוקן מאגרים ולמלא קופות - אך הרצף ישראל-ארה"ב-איראן רחוק מסיום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה