מנכ"ל משרד הביטחון: האוצר מעכב תקציבים - וטנקים מושבתים

מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף במיל' אמיר ברעם, יצא היום (רביעי) במתקפה חריפה ונדירה נגד אגף התקציבים במשרד האוצר. בנאום בכנס הרצליה ה-22 באוניברסיטת רייכמן הכריז ברעם: "בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן". לדבריו, אגף התקציבים "ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו" על תוכנית של 350 מיליארד שקל לבניין כוח צבאי לעשור הקרוב, תוכנית שאושרה כבר על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון.

ברעם לא חסך ביקורת ישירה: האוצר, אמר, רואה "במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף'". הוא הוסיף כי "בחלוף כמעט שלוש שנות מלחמה, אם נמשיך לנהוג כך כמדינה, הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר".

הנזק המבצעי שתיאר ברעם קונקרטי ומטלטל. לפי מערכת הביטחון, היעדר הסיכום התקציבי מונע כבר עכשיו רכישת חלפים לטנקים ולכלים יבשתיים - ובהם ככל הנראה נגמשי נמר ואיתן - וגורם להשבתה של כמות אדירה של מערכות מבצעיות. בנוסף, הוקפאה בניית מוצבים ומיגון בתחומי הקווים הצהובים ברצועת עזה ובדרום לבנון, דבר שלפי הגורמים הביטחוניים פוגע ביכולת החיילים להגן על עצמם בשטחים אלו. אם לא יגיע סיכום תקציבי בקרוב, מזהירים, יושבתו קווי ייצור של פגזים ויהיה צורך לשחרר חיילי מילואים בניגוד לצורך המבצעי.

ברעם השווה את קצב הפיגור המקומי לאיום האיראני הממשמש ובא: "האויב האיראני צפוי להשקיע במחצית השנייה של 2026 סכומי עתק בבניין יכולות, המשתווה לתוכנית העשור שלנו כולה - אנחנו הולכים בדרך חתחתים בירוקרטית שאין בה מימוש אסטרטגיה". הוא הוסיף אזהרה ישירה: "ההסכמים המתגבשים בעולם, שיכולים להזרים לאיראן מאות מיליארדי דולרים, עלולים להאיץ באופן דרמטי את בניין הכוח שלה".

מספרים חשופים שמסר ברעם מדגימים את עומק המחלוקת: משרד הביטחון דורש תוספת של 40 עד 45 מיליארד שקל לתקציב השנתי, שיביאה אותו לרמה של 183 עד 188 מיליארד שקל, לעומת התקציב המקורי שעמד על כ-112 מיליארד שקל. האוצר עד כה לא אישר את הסכומים הנדרשים.

בנאומו חשף ברעם גם את הצעדים הדרמטיים שנאלץ לנקוט בשנה החולפת כדי לשמור על רצף הייצור: "נאלצתי כמנכ"ל להפעיל את כל סמכויות החירום, גם בהיעדר גיבוי תקציבי. 'תקפנו' צווארי בקבוק, ביצענו רכש קריטי חוצה יבשות של חומרי גלם, חתמנו על עסקאות ייצוא שהרחיבו קווי ייצור מקומיים, וגייסנו כוח אדם ייעודי לתעשיות". תוצאת הפעולות הללו, לדבריו, היא שלישראל יש כיום מלאי גדל והולך של חיצי כיפת ברזל וקלע דוד - "אבל המלאכה לא תמה".

לצד הביקורת הכלכלית-ביטחונית, פרש ברעם חזון אסטרטגי של שותפויות אזוריות חדשות. לדבריו, המלחמה "יצרה זהות אינטרסים לגיבוש ברית רחבה יותר - מהודו, דרך איחוד האמירויות ועד יוון וקפריסין". הוא הציג את שילוב הטכנולוגיה הישראלית עם העוצמה הפיננסית של מדינות המפרץ כבסיס ל"חזית ביטחונית-כלכלית חדשה" - לא תחליף לשותפות עם ארה"ב, אלא כלי להרחבת מרחב התמרון.

בנוגע למערכת היחסים עם וושינגטון, ניסח ברעם ניתוח קר ומפוכח: "מה שנתפס בישראל כחולשה ואיוולת, נתפס בוושינגטון כניהול סיכונים קר ומחושב. עבורנו איראן היא איום קיומי; עבור ארה"ב היא אתגר אזורי כרוני, בעוד שסין והזירה האינדו-פסיפית הם אתגר הליבה. אנחנו חושבים טהרן, הם חושבים טאיוואן". הוא ציין כי כשארה"ב פועלת תחת עקרון האינטרס הלאומי הצר, השותפות עם ישראל חייבת להישען על אינטרסים קרים ולא רק על ערכים משותפים.

ברעם הוסיף ביקורת גם בנושא הפצועים: "למרות ההסכמה הרחבה על נחיצות ועדת מור יוסף לאגף השיקום, אנו נתקלים בסחבת ובחסמים מצד גורמים באוצר שמעכבים את יישום מסקנות הוועדה. החברה הישראלית לא תשלים עם פערים כאלה - אי אפשר להקריס את השיקום".

נכון לשעות הצהריים, משרד האוצר לא מסר תגובה רשמית לדברים. המחלוקת בין הביטחון לאוצר על גובה התקציב לשנת 2026 צפויה להמשיך להיות אחת הסוגיות הלוהטות בדיוני הממשלה בשבועות הקרובים, על רקע הלחץ המבצעי הממשיך מכל הזירות.