המגעים בין יו"ר "כחול לבן" בני גנץ, תא"ל במיל' דדי שמחי ושר התקשורת לשעבר יועז הנדל נמצאים בשלבים מתקדמים. במסגרתם מתגבש הסכם לריצה משותפת בבחירות הקרובות, כשאחד הגורמים שהתגלו כיום הוא הניסיון לצרף את גואילי לרשימה - ולהושיב אותה במקום גבוה.
במקביל, בתוך הליכוד ממשיכים מהלכי השיריון של נתניהו בימים האחרונים, ועל גואילי מופעל לחץ כבד להצטרף למפלגה. היא קיבלה מספר הצעות קונקרטיות: מקום גבוה ברשימה החדשה, לצד הבטחה לתנאים משמעותיים. גואילי עצמה מסרה בתגובה כי "ההצעות מחמיאות", והוסיפה שתעדכן כשתתקבל החלטה. בשלב זה היא לא התחייבה לאף צד.
מה שבולט כאן הוא הדינמיקה: שני המחנות מנסים לרתום את הסמל הרגשי החזק ביותר שנוצר בחודשים האחרונים. גואילי אינה פוליטיקאית. היא אמא ששכלה את בנה ברצועת עזה, ושמה הפך מזוהה עם כאב לאומי אמיתי. בדיוק לכן כולם רוצים אותה.
לפי הפרטים המסתמנים, בראש הרשימה המשותפת של גנץ ושמחי יופיעו שמות שני הגברים במשותף, כשגנץ ראשון. הסדר הצפוי: גנץ במקום הראשון, שמחי שני, הנדל שלישי. כל אחד מהצדדים המרכזיים צפוי לקבל חמישה מקומות ברשימה לכנסת.
אך המגעים עדיין לא הבשילו לכדי הסכם. קיימות מחלוקות מהותיות בין הצדדים, וסוגיה אחת מרכזית בולטת במיוחד: הרכב הקואליציה העתידית. הנדל דבק בעיקרון ברור - לא תוקם ממשלה הנשענת על מפלגות חרדיות או ערביות. שמחי, לעומתו, הבהיר בשיחות כי יש לשמור על גמישות פוליטית רחבה יותר. לדבריו, אינו רואה אפשרות לשותפות עם מפלגות ערביות, אך בנוגע למרחב הרב-יותר - הוא אינו חוסם את עצמו.
הפער הזה בין הנדל לשמחי הוא לא טכני - הוא אידיאולוגי. הנדל מגדיר קווים אדומים ברורים מראש. שמחי מסרב לכבול את עצמו לפני שצריך. גנץ, כרגיל, נמצא בתווך - מנסה לגשר בין שני השותפים מבלי לשרוף שום גשר.
בינתיים, כל עוד טליק גואילי לא הכריעה, שני המחנות ממשיכים לחצר אצלה. עבור הליכוד, גיוסה יוצג כאישור של ממשלת נתניהו בנושא החטופים. עבור גנץ ושמחי, הצטרפותה תהיה מכה תדמיתית ישירה למחנה הנגדי, ועוד יותר מכך - הכשרת לגיטימציה עממית לרשימה שמחפשת כתובת.
ההחלטה של טליק גואילי צפויה להתקבל בקרוב, עם התקדמות מגעי השיריון של הליכוד ואיחוד גנץ-שמחי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה