שופטת בית המשפט העליון בדימוס ופרקליטת המדינה לשעבר, עדנה ארבל, הלכה לעולמה היום (רביעי) בגיל 82. ארבל נמנתה על הדמויות הבכירות שעיצבו את עולם המשפט הישראלי לאורך עשרות שנים, ושירתה בתפקידי מפתח בפרקליטות ובמערכת השיפוטית.
ארבל נולדה בירושלים בשנת 1944, בת לעורך דין בשירות הציבורי ולעובדת פרקליטות מחוז חיפה. היא החלה את לימודי המשפטים במקביל לשירותה הצבאי, והוסמכה כעורכת דין בשנת 1969. את דרכה הפרופסיונלית פתחה כסנגורית פלילית במשרד עורכי הדין "הייק" בתל אביב, ולאחר כשנתיים עברה למסלול ציבורי שנמשך עד לפרישתה.
בשנת 1972 החלה ארבל את עבודתה בפרקליטות מחוז המרכז, שם שירתה עד 1988. בארבע השנים האחרונות לתפקידה שם כיהנה כפרקליטת המחוז. במקביל לפעילותה בפרקליטות לימדה ארבל במכון לקרימינולוגיה ולמשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב ובקריה האקדמית אונו, ושימשה כנציגת שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בוועדות שונות לאורך השנים.
בשנת 1984 מונתה לפרקליטת מחוז מרכז. במסגרת תפקידה באותה תקופה, שימשה גם כנציגת היועץ המשפטי לממשלה בוועדה שבחנה את פרשת קו 300, וכתובעת הציבורית בבית הדין למשמעת לעובדי המוסד והשב"כ. היא השתתפה גם בצוות שאסף חומרים לוועדה שבחנה את הטבח בסברה ושתילה. בשנת 1988 מונתה לשופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, תפקיד שבו כיהנה כחמש שנים.
בשנת 1996 מונתה ארבל לפרקליטת המדינה וכמילוי מקום היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד שבו כיהנה עד שנת 2004. בשנים אלה עמדה בראשות ועדת פרקליטות 2000, ובראשות ועדה שגיבשה קוד אתי לפרקליטים. היא השתתפה גם בדיונים בינלאומיים ברומא, בהאג ובשטרסבורג בנושא בית הדין הבינלאומי הפלילי.
במאי 2004 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בארבל כשופטת בית המשפט העליון. היא כיהנה בתפקיד במשך כעשור, ובהגיעה לגיל 70, ביוני 2014, פרשה לגמלאות. בנאום הפרישה שלה אמרה: "כשופטת ראיתי במשפט אמצעי להיטיב עם הפרט המתדיין באשר הוא אדם, ולהבטיח את אפשרותו לממש זכויותיו. כבוד האדם היה לי ערך מקודש, בין אם היה זה עניינם של רמי הארץ או אביוניה".
ארבל הוסיפה בנאום הפרישה: "אני חותמת את דרכי בשיפוט מתוך אמונה שפעלתי על פי הכרתי המקצועית ותפישתי המוסרית, תוך שמירת אמונים למדינה ולחוקיה וקיימתי את שבועתי". בפסק דינה האחרון, שעסק בזכויות עובדים זרים בתחום הסיעוד, קבעה כי "לא ניתן להתייחס אל העובדים הזרים כאל חוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית ולהתעלם מצרכיהם הבסיסיים", וקראה לגבש הסדר בריאות שיקרב את תנאיהם לאלה של תושבי ישראל.
אחד מפסקי הדין הבולטים שבהם השתתפה ארבל עסק בתיקון לחוק למניעת הסתננות, שאפשר החזקת מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלוש שנים. ארבל, שכתבה את חוות הדעת המרכזית בפסק הדין, קבעה יחד עם שופטי ההרכב המורחב כי התיקון אינו חוקתי משום שהוא פוגע פגיעה קשה בזכות לחירות. "כאשר אדם מושם במעצר לא משום שהוא מהווה סיכון אישי כלשהו, אלא כדי להרתיע אחרים, ההתייחסות אליו אינה כאל מטרה בפני עצמה אלא כאל אמצעי", כתבה. במקביל בחרה ארבל להכיר במפורש במצוקתם של תושבי דרום תל אביב: "אבקש להניח כי תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם".
הרשות השופטת הוציאה הודעת אבל. בהודעה נמסר: "נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית ושופטיו, מנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל נשיאי, שופטי ועובדי מערכת בתי המשפט משתתפים באבל הכבד של שלושת בנותיה ומשפחת ארבל".
ארבל הייתה נשואה לאורי, והותירה אחריה שלוש בנות. פרטי ההלוויה לא נמסרו עד לשעת פרסום ידיעה זו.
נסיבות הפטירה טרם נמסרו לציבור. עם פרסום פרטים נוספים על חייה, מורשתה המשפטית ומועד ההלוויה, יעודכן הדיווח.
עדנה ארבל תיזכר כאחת מהדמויות הבכירות שעיצבו את מערכת המשפט הישראלית לאורך יותר מארבעה עשורים של שירות ציבורי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה