קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה לישראל: "להעלות את המע"מ"

קרן המטבע הבינלאומית פרסמה השבוע את הדוח השנתי שלה על כלכלת ישראל, ובו היא חותכת את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ל-3.5% בלבד - ירידה חדה לעומת תחזית של 4.8% שהוצגה לפני פרוץ המלחמה במזרח התיכון. לפי הדוח, המשק הישראלי הפגין עמידות חריגה לאורך שלוש שנות לחימה, אך התוצר עדיין נמוך בכ-9% ממסלול הצמיחה שבו היה אמור להימצא אלמלא פרצה המלחמה. ב-2027 צופה הקרן התאוששות מתונה לקצב של 4.4%, תחת הנחה שהפסקות האש באזור תישמרנה ולא תהיה הסלמה חדשה.

התמונה הפיסקלית שמציגה הקרן מדאיגה. הגירעון הממשלתי הרחב צפוי לעלות מ-5.2% מהתוצר ב-2025 ל-6.2% ב-2026, ולהמשיך לנוע סביב 5% בשנים שאחריה. החוב הציבורי, שעמד על 67.7% מהתוצר ב-2024, יחצה את רף ה-70% כבר ב-2026, יגיע ל-70.7% ב-2027, ולפי תחזית הקרן ינסוק לכ-74% עד שנת 2031 - אם לא יינקטו צעדי התאמה משמעותיים. הקרן מדגישה כי רמת החוב עדיין מאפשרת לישראל גישה טובה לשווקים הפיננסיים, אך מגמת העלייה מצמצמת בהדרגה את מרחב הפעולה של הממשלה לקראת זעזועים עתידיים.

ההמלצה המרכזית של הקרן היא להוריד את גירעון הממשלה המרכזית לכ-2.5% מהתוצר בתוך שלוש שנים. אולם שלא כבקריאות לקיצוץ רוחבי, הקרן מדגישה כי מאחר שההוצאה האזרחית בישראל כבר נמוכה יחסית למדינות ה-OECD, עיקר ההתאמה צריך להגיע מצד ההכנסות - כלומר, בעיקר ממסים - ולא מצמצום שירותים ציבוריים. הקרן מציינת כי הוצאות הביטחון הגבוהות כבר אינן אירוע נקודתי בלבד, אלא גורם מובנה שמצמצם את יכולת הממשלה להשקיע בתחומים אזרחיים.

הקרן מפרטת שורת צעדי מס קונקרטיים שהיא ממליצה לישראל לשקול. בין האפשרויות: איחוד שתי מדרגות מס ההכנסה הנמוכות, העלאת המע"מ בשתי נקודות אחוז - צעד שלפי הקרן יניב כ-0.8% תוצר בהכנסות - צמצום ההטבות לקרנות השתלמות, ביטול פטור המע"מ על שירותי תיירות ועל פירות וירקות, בחינה מחודשת של הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון, והחזרת מסים על מוצרים בעלי השפעות שליליות כגון משקאות ממותקים וכלים חד-פעמיים. כל אחד מצעדי המס הנוספים - צמצום הטבות קרנות ההשתלמות ואיחוד מדרגות המס הנמוכות - יניב לפי הקרן כ-0.3% תוצר.

מעבר לצד הפיסקלי, הקרן מזהירה מפני בעיה מבנית שהמלחמה החמירה: שחיקה בפוטנציאל הצמיחה ארוכת הטווח. לפי הדוח, הצמיחה הפוטנציאלית של ישראל צפויה לעמוד בטווח הבינוני על כ-3.5% בלבד, לעומת כ-4% בממוצע בשנים שקדמו למשברים האחרונים. הסיבות לכך כוללות גידול איטי יותר בתעסוקה, גיוסי מילואים ממושכים, מחסור בעובדים זרים והזדקנות האוכלוסייה.

הקרן מצביעה בפירוש על שיעורי ההשתתפות הנמוכים של גברים חרדים ונשים ערביות כסיכון מאקרו-כלכלי של ממש, לא רק כבעיה חברתית. לפי נתוני הקרן, שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ-55% בלבד, לעומת יעד ממשלתי של 65% עד 2030. שיעור התעסוקה של נשים ערביות עומד על כ-45%, לעומת יעד של 53%. הקרן ממליצה להרחיב לימודי ליבה, לחזק הכשרות מקצועיות וטכנולוגיות ולצמצם תמריצים כלכליים המעודדים אי-השתתפות בשוק העבודה.

גם לגבי ענף ההייטק, שנחשב למנוע הצמיחה המרכזי של המשק, הקרן אינה נוטה לשאננות. לפי הדוח, ישראל היא אחת המדינות המוכנות ביותר ליהנות ממהפכת הבינה המלאכותית, אך שמירה על היתרון הזה תחייב השקעות נוספות בחינוך מדעי, בהון אנושי ובתשתיות דיגיטליות. בנוסף, הקרן מזהירה כי תיקון חד בשוק הבינה המלאכותית העולמי עלול לפגוע ביצוא הישראלי ובהשקעות הזרות, נוכח השתלבותה העמוקה של הכלכלה המקומית בשרשרת הערך של התחום.

בתחום המוניטרי, הקרן ממליצה לבנק ישראל לשמור על מדיניות ריבית הדוקה במידה ולא למהר להוריד ריבית. לפי התחזית, האינפלציה תעלה זמנית מ-1.9% ברבעון הראשון של 2026 ל-2.5% ברבעון הרביעי, בעיקר בשל מחירי אנרגיה גבוהים ומגבלות היצע, ותתמתן בהמשך לכיוון 2% ב-2027. התחזקות השקל מוגדרת בדוח כגורם המרכזי שממתן את הלחצים האינפלציוניים. גם לגבי המערכת הבנקאית, שהקרן מתארת כיציבה, רווחית ונזילה, היא מדגישה את הצורך בפיקוח מתמשך על חשיפות הבנקים לשוק הנדל"ן, תוך עדכון הפרשות ועריכת מבחני לחץ.

הדוח אינו מצייר תמונה של משבר מיידי, אך המסר שלו ברור: שלוש שנות מלחמה שינו את נקודת האיזון של המשק הישראלי. השחיקה היא הדרגתית, מצטברת, ופוגעת בכמה נקודות בו-זמנית - יותר חוב, פחות כוח עבודה, גירעון מתרחב ומרחב תמרון תקציבי שמצטמצם. השאלה שהדוח מותיר פתוחה היא האם הממשלה תאמץ את הצעדים הלא פופולריים שהקרן מציעה - העלאות מסים, רפורמות בשוק העבודה ושינוי מבני בתמהיל האוכלוסייה העובדת - או תמשיך לגלגל את ההחלטות קדימה.