מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה ראשונה את חוק יסוד לימוד תורה. 63 ח"כים הצביעו בעד ההצעה, שיוצרת לראשונה מעמד חוקתי ללימוד התורה במדינת ישראל. לא הכל בקואליציה היו תמימי דעים: שלושה ח"כים מהגוש הצביעו נגד.
יוזם החוק, ח"כ משה גפני מדגל התורה, הציג את ההצעה במליאה ודיבר על המשמעות ההיסטורית שלה לדבריו. "העם היהודי סבל מרדיפות. הוא העם היחיד ששרד את כל אלפי השנים האלה. מה שהיה שונה בעם היהודי מכל העמים הוא לימוד התורה", אמר גפני. "כיום, אדם שלומד תורה ועובר ברחוב, יכולים להכניס אותו למעצר. אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת לו".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהוביל לפי הדיווחים את המהלך, פרץ בשמחה אחרי ההצבעה. "הערב הרמנו את קרן התורה! אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד לימוד תורה, שתנועת ש"ס הובילה בנחישות, הוא תחילתו של תיקון היסטורי והכרה של מדינת ישראל בערכה העליון של התורה ובמעמדם של לומדי התורה, הנושאים על כתפיהם את קיומו הרוחני של עם ישראל", אמר. דרעי הוסיף כי בכוונתו להמשיך עד לאישור החוק גם בקריאה שנייה ושלישית.
ח"כ מאיר פרוש הצטרף לברכות וציין כי מדובר ב"חוק חשוב ומהותי שבא לאשרר את המובן מאליו לכל יהודי ירא שמים". פרוש דרש שהחוק יושלם עוד בכנסת הנוכחית, וסיכם: "המסר שיוצא היום מהכנסת הוא שיש כבוד ללומדי התורה ורוב חברי הכנסת מתנגדים לרדיפת בני הישיבות ואברכי הכוללים".
אך לא כולם בקואליציה שרו בקול אחד. שלושה ח"כים מהגוש הממשלתי בחרו להצביע נגד: יולי אדלשטיין, דן אילוז, ומשה סולומון מהציונות הדתית. סולומון הסביר את עמדתו ברגשות מעורבים: "בשנת 2001 הוסמכתי לרבנות, בשנת 1996 סיימתי קורס קצינים, ושני האירועים הללו הם חלק יסודי מזהותי. חוק יסוד לימוד תורה שעלה היום לא בא להאדיר את התורה. חקיקה שנויה במחלוקת שמגיעה במטרה הפוכה לקיום התורה היא לא הדרך".
האופוזיציה הגיבה בזעם. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לא חסך מילים: "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה. 'חוק יסוד חילול השם' יישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח 7 באוקטובר". גדי איזנקוט, יו"ר "ישר! עם איזנקוט", תקף אף הוא: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות".
נפתלי בנט, יו"ר מפלגת ביחד, הכריז כבר עכשיו על כוונותיו לאחר הבחירות: "עם הקמת הממשלה החדשה נבטל את חוק יסוד ביזוי התורה. השתמטות היא ההפך מאחדות, כי היא קורעת את העם מבפנים ומונעת ניצחון. צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים".
מעבר לוויכוח הערכי, ישנה גם שאלה משפטית-תקציבית פתוחה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי בעת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית, ועדת הכנסת תבחן אם יש לחקיקה השלכות על התנהלות רשויות השלטון. אגף התקציבים במשרד האוצר הודה כי "לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החקיקה, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח המוצע".
כעת יעבור החוק לדיונים בוועדת הכנסת לפני הקריאה השנייה והשלישית, שם צפויים הוויכוחים האמיתיים על הניסוח המחייב ועל ההשלכות המשפטיות, ובפרט על הקשר בין החוק החדש לחקיקת הגיוס המתנהלת במקביל.
החוק אושר בקריאה ראשונה, אך הקרב האמיתי עליו עוד לפניו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה