השופטת רונן פסקה מיליונים למשרד שעורכת דין בו מנועה מלהופיע בפניה

שופטת בית המשפט העליון רות רונן ישבה בהרכב שדן בערעור של משרד עורכי הדין "עמית, פולק, מטלון ושות'" ואישר להגדיל את שכר הטרחה שנפסק לו במסגרת תביעה ייצוגית מ-1.5 מיליון שקלים ל-3.5 מיליון שקלים. הבעיה: שותפה בכירה במשרד, עורכת הדין שרון לובצקי-הס, מופיעה ברשימת המניעויות הרשמית של השופטת רונן, שלפיה היא מנועה מלדון בתיקים הנוגעים אליה.

פסק הדין ניתן באוקטובר 2024. בית המשפט המחוזי קבע למשרד שכר טרחה של מיליון וחצי שקלים. הרכב בית המשפט העליון, שבו חברה רונן, קיבל את הערעור המוסכם שהגיש המשרד עצמו והגדיל את הסכום ל-3.5 מיליון שקלים. תוספת של שני מיליון שקלים נוספים לקופת המשרד.

עורכת הדין שרון לובצקי-הס אינה שותפה רגילה במשרד. לפי הדיווח, היא עומדת בראש מחלקת הליטיגציה ובראש מערך התביעות הייצוגיות של המשרד כולו. במקביל, היא מופיעה במשבצת השנייה ברשימת המניעויות הרשמית של השופטת רונן, ורונן מנועה מלדון בתיקים הנוגעים אליה.

הפרסום מעלה שאלה נוספת מעבר לשאלת המניעות עצמה: ההחלטה להגדיל את שכר הטרחה עומדת לכאורה בניגוד להנחיות שקבע בית המשפט העליון עצמו בעבר, לפיהן אין למהר ולהגדיל שכר טרחה בתביעות ייצוגיות. הטעם שניתן להנחיות אלה הוא ברור: למנוע מצב שבו עורכי הדין גורפים לכיסם את עיקר כספי הפיצויים שנועדו לחברי הקבוצה.

בעקבות הפרסום נשלחה שאילתה להנהלת בתי המשפט, שנשאלה האם השופטת עדכנה את הגורמים המוסמכים על ניגוד העניינים הנטען לפני הדיון, האם הנושא נבחן, והאם קיים אישור חריג כלשהו להשתתפותה בהרכב.

דוברות בתי המשפט השיבה בתגובה רשמית: "המניעות הנטענת כלפי עורכת הדין היא אישית ומתייחסת ספציפית כלפיה, ולא כלפי המשרד שבו היא עובדת. למען הסר ספק, עורכת הדין לא ייצגה בהליך ואף לא הופיעה בפני השופטת." עמדה זו מבחינה אפוא בין מניעות אישית כלפי עורכת דין ספציפית לבין השתתפות בהרכב הדן בתיק שבו פועל משרדה.

השאלה המשפטית שהפרסום מציב נוגעת לשאלה האם מניעות אישית כלפי שותפה בכירה בחברה, המנהלת את מחלקת התביעות הייצוגיות, מחייבת גם פסלות מדיון בתיקים שבהם המשרד עצמו הוא הצד המייצג. הפסיקה הישראלית מכירה בחובת הגילוי ובחובת הפסלות, אך הגדרת גבולות המניעות כשמדובר במשרד גדול ולא בעורך דין שמייצג בפועל טרם קיבלה תשובה ממצה.

הפרשה מצטרפת לשורת הפרסומים בחודשים האחרונים על אופן ניהול רשימות המניעויות של שופטי בית המשפט העליון ועל השאלה האם המנגנון הקיים מספיק כדי להבטיח את טוהר ההליך השיפוטי. נכון לפרסום זה, לא נמסר כי מוגשת בקשה רשמית לפסילת פסק הדין או לבחינה מחדש של ההחלטה מאוקטובר 2024.