נפתלי בנט השיק אתמול מתקפה חריפה על הקואליציה ועל חוק יסוד לימוד התורה, המכונה בפיו "חוק יסוד ביזוי התורה". יו"ר מפלגת "ביחד" הכריז בפומבי: מיד עם הקמת ממשלה חדשה בראשותו, החוק יבוטל. ההכרזה מגיעה ברגע שבו המתח סביב גיוס החרדים לצה"ל נמצא בשיא, ועם הצבא שזועק לחיזוק של עשרות אלפי לוחמים.
הכנסת אישרה הלילה (רביעי) בקריאה ראשונה את חוק יסוד לימוד התורה, שיעגן את לימוד התורה כערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל. 63 ח"כים תמכו בהצעה ו-53 התנגדו, כשבין המתנגדים נמצאים גם ארבעה חברי קואליציה שמרדו בעמדת הממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אישית למליאה כדי להצביע בעד.
בין המתנגדים לחוק מתוך הקואליציה בלטו יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד, שרן השכל מהימין הממלכתי ומשה סולומון מהציונות הדתית. סולומון הסביר את עמדתו בדברים נוקבים: "בשנת 2001 הוסמכתי לרבנות, בשנת 1996 סיימתי קורס קצינים, ושני האירועים הללו הם חלק יסודי מזהותי. רבים מקרב הנופלים, נפלו כשספרי לימוד היו בין חפציהם האישיים. זו הציונות הדתית, זו התורה. חוק יסוד לימוד תורה שעלה היום לא בא להאדיר את התורה."
בנט לא עצר בהבטחה הפוליטית. הוא הכה בברזל הלוהט ותקף ישירות את חברי הכנסת שתמכו בחוק. "החוק ייעלם", אמר, "אך אות הקלון על חברי הכנסת האומללים שתמכו בזה יישאר." מדובר במילים קשות במיוחד, שנועדו לשרוט את הרשומה ההיסטורית של כל מי שהצביע בעד החקיקה שבנט רואה בה פגיעה מהותית בערכי המדינה ובמאמץ המלחמתי.
חוק יסוד לימוד התורה עורר סערה ציבורית עמוקה מאז שהועלה לסדר היום. המתנגדים לו טוענים שהוא מעגן פטור מגיוס לבני ישיבות ומעניק לו מעמד חוקתי שיהיה קשה מאוד לבטלו בהמשך. חוק יסוד איננו חוק רגיל. לשנות אותו אחר כך, כשהוא כבר שזור בשורשי החקיקה הבסיסית של המדינה, דורש רוב מיוחד ומאמץ פוליטי כבד. בנט יודע זאת היטב, ולכן ההתחייבות לבטלו "מיד" היא הצהרת כוונות שמיועדת להיות כלב הבחירות הבא שלו.
אבל בנט לא הסתפק בוויכוח הקונסטיטוציוני. הוא קישר ישירות בין החוק לבין המלחמה. "צה"ל זקוק בנואשות ל-20,000 חיילים", אמר, "והיום קואליציית נתניהו-דרעי-סמוטריץ' אמרה שוב שאינטרסים פוליטיים חשובים מהביטחון." המספר - 20,000 - ניתן ללא הסבר אך הוא ספציפי מספיק כדי לצלצל. אם הוא מדויק, מדובר בגירעון לוחמים שקשה להפריז בחומרתו בתקופת מלחמה.
השילוש שבנט בחר להציג - נתניהו, דרעי, סמוטריץ' - הוא שילוש מכוון. שלושת הגורמים מייצגים בעיניו את המשולש שמחזיק את הסדר הזה בחיים: ראש הממשלה שזקוק לקואליציה, מפלגת ש"ס שמייצגת את ציבור הספרדים החרדים, ומפלגת הציונות הדתית שהיא שותפה להסדר מטעמים אידיאולוגיים ופוליטיים כאחד. האחריות, לשיטתו, מתחלקת בין השלושה.
הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, לא חסך מילים: "הניסיון להפוך את ההשתמטות לחוק יסוד הוא פגיעה ישירה בעמוד השדרה הלאומי שלנו. בזמן שהנטל על המשרתים שובר שיאים והמחיר שהם משלמים כבד מנשוא, הקואליציה בוחרת לייצר מסלול עוקף להשתמטות. מי שהצביע הערב בעד חוק יסוד ההשתמטות - מעדיף את הישרדות הממשלה על פני החוסן של צה"ל והחברה הישראלית." גם יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן יצא בתקיפות נגד החוק: "על מנת לשמור על הגוש, נתניהו מוכן לפרק את צה"ל ואת החברה הישראלית כולה. 'חוק יסוד חילול השם' יישאר לנצח כאות קין על קואליציית טבח 7 באוקטובר."
מנגד, תומכי החוק מהמחנה החרדי חגגו. יו"ר שס אריה דרעי הצהיר: "הערב הרמנו את קרן התורה. אישורו בקריאה הראשונה של חוק יסוד לימוד תורה הוא תחילתו של תיקון היסטורי." ח"כ גפני, שיזם את ההצעה, אמר במליאה: "אני סבור שיש זילות בלימוד התורה ובערך שמדינת ישראל נותנת לו. לימוד התורה הוא מה שמחזיק אותנו כעם."
הביקורת של בנט מגיעה מתוך פרדוקס שהוא בעצמו יצר כחלק ממנו. כראש ממשלה לשעבר שהיה שותף לממשלת השינוי, עלה בידו להכניס לתוכנית הקואליציונית ניסוחים שנועדו להרחיב את הגיוס. הם לא יושמו. עכשיו, מהאופוזיציה, הוא מציב את עצמו כמי שיגמור את מה שלא הספיק לגמור אז. השאלה אם הציבור יאמין לו תלויה במידה לא מבוטלת בשאלה כמה ציבורי זוכר.
בתוך העולם החרדי, הדיון על גיוס ועל החוק מנוהל בתדרים שונים לחלוטין. בני ישיבות מן הסוג הליטאי-ישיבתי החמור רואים בכל דיון על גיוס גזירת שמד בפועל. מנגד, גם בתוך המגזר עצמו יש קולות שמדברים בשקט על שינוי, בעיקר בקרב חרדים שכבר נמצאים בשוק התעסוקה ומרגישים שאי-הגיוס פוגע ביכולתם להשתלב ולהתקדם בכבוד. בנט לא מדבר לשכבה הזו בגלוי, אבל היא קיימת.
הרקע לחוק אינו מנותק מהפוליטיקה הקואליציונית. שבועות לפני ההצבעה, איימו מנהיגי המפלגות החרדיות לחרם על הצבעות הקואליציה ולשתק את סדר היום החקיקתי, כדי ללחוץ על נתניהו לקדם את החקיקה החרדית בקצב מהיר. שלושה ימים של ישיבות מרתון בוועדת הכנסת תוזמנו במיוחד כדי לזרז את הדיונים. הלחץ עבד, וגם נתניהו עצמו הגיע להצביע - מהלך שמסביר רבים בצורך לשמור על הגוש הקואליציוני לפני הבחירות הצפויות עד לסוף אוקטובר. גם הייעוץ המשפטי לממשלה לא נח - סגנית היועמש"ית אביטל סומפולינסקי הזהירה את ועדת הכנסת מפני קידום החקיקה, ואגף התקציבים במשרד האוצר הוסיף כי אין בשלב זה אפשרות להעריך את העלות התקציבית של החוק, שכן לא ברור אילו פעולות נגזרות מהנוסח.
הכרזתו של בנט מסתיימת בביטוי שמעיד על הלך הרוח: "בקרוב נתקן הכל." שלוש מילים. אין תוכנית, אין ציר זמן, אין פירוט כיצד תיראה הממשלה שיקים. בינתיים מדובר בהצהרה פוליטית בלבד, שמגיעה ממנהיג שמפלגתו עדיין צריכה להוכיח שהיא עוברת את אחוז החסימה.
הנחת היסוד של בנט, שביטול חוק יסוד מייד עם כניסה לשלטון הוא עניין פשוט וניתן לביצוע, ראויה לבחינה. ביטול חוק יסוד בשיטה הישראלית אינו טריוויאלי ודורש רוב מיוחד בכנסת. אם הקואליציה העתידית שלו לא תחזיק ברוב כזה, ההבטחה תישאר על הנייר. הציבור שמקשיב לו יצטרך להחליט כמה משקל לתת לדברים, לאור הפער שהוא עצמו יצר בין הבטחות לשעבר לבין ביצוע בפועל.
החוק עבר את הקריאה הראשונה וחוזר כעת לוועדת הכנסת לדיון נוסף, ויצטרך לעבור עוד שתי קריאות לפני שיהפוך לחוק מחייב. בנט שב לזירה עם הבטחה גדולה ודרמטית, אך הדרך בין ביטול הצהרתי לביטול בפועל ארוכה, ותלויה קודם כל בתוצאות הבחירות הבאות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה