תושב בעיירה סנון שבצפון-מזרח צרפת רצה להרחיב את ביתו. מה שהחל כפרויקט בנייה שגרתי הפך לאחד הגילויים הארכיאולוגיים הנדירים ביותר בשנים האחרונות: אוצר של מעל 40,000 מטבעות רומיים מהמאה ה-3 לספירה, קבורים מתחת לרצפות שכונה עתיקה בת כ-2,000 שנה.
לפי החוק הצרפתי, כל עבודת בנייה המצריכה חפירה מחייבת בדיקה ארכיאולוגית מונעת. כך נכנסו לתמונה חוקרי המכון הלאומי הצרפתי למחקר ארכיאולוגי מונע, שפרשו על פני 1,500 מטרים רבועים ועמדו לגלות ממצא שלא ציפו לו.
בשכבות הרומיות של האתר אותרו שלושה כדי קרמיקה גדולים שהוטמנו מתחת לרצפות. הכד הראשון לבדו הכיל כ-38 קילוגרמים של מטבעות ברונזה ונחושת, כמות המוערכת בין 23,000 ל-24,000 מטבעות. הכד השני הכיל להערכת החוקרים עד 19,000 מטבעות נוספים. "האוצר הראשון הכיל כמות מוערכת של כ-38 קילוגרמים של מטבעות, מה שמתאים לכ-23,000 עד 24,000 מטבעות", הסביר וינסנט ז'נבייב, מומחה מטבעות מהמכון הצרפתי.
בסך הכל מעריכים הארכיאולוגים כי האוצר הכולל עולה על 40,000 מטבעות, כמות שיכלה לשלם את משכורתם של עשרות חיילים רומיים למשך חודשים ארוכים. המטבעות נושאים את פניהם של הקיסרים ויקטורינוס, טטריקוס הראשון וטטריקוס השני, ששלטו ב"אימפריה הגאלית", ישות פוליטית קצרת ימים שהתנתקה מהאימפריה הרומית במהלך המאה ה-3 לספירה.
אחד הפרטים המפתיעים בגילוי הוא הפרשנות שמציעים הארכיאולוגים לאופן השימוש במטבעות. בניגוד לתפיסה הרווחת שלפיה אוצרות נסתרים הוחבאו מפני פולשים בזמן חירום, הממצאים בשטח מצביעים על תמונה אחרת לגמרי. מטבעות שנמצאו דבוקים לדפנות החיצוניות של הכדים מעידים כי פתחי הכדים נותרו בגובה הרצפה, ושימשו ככל הנראה כעין "בנקים ביתיים" פעילים. "לא בטוח שמדובר ב'אוצרות' שהוחבאו במהלך תקופה של חוסר ביטחון", הבהיר המכון הצרפתי בהודעתו הרשמית.
החוקרים מעריכים שהכדים שימשו לשלשול ולהוצאת כספים באופן שוטף, ייתכן שבסיוע אנשי ביצור רומי שניצב כ-150 מטרים בלבד ממקום הממצא. אם הפרשנות הזו נכונה, היא עשויה לשנות את הבנת ההיסטוריונים לגבי האופן שבו אזרחי האימפריה הרומית המאוחרת ניהלו את כספם ביומיום, לא כפיקדונות סגורים מפני פחד, אלא כחשבונות נגישים מתחת לרצפה.
השכונה שנחשפה בסנון חושפת היסטוריה עשירה. המקום החל כיישוב קלטי של עם המדיאומטריצי באמצע המאה ה-2 לפנה"ס, והפך לעיר רומית משגשגת לאחר כיבושי יוליוס קיסר. עד סוף המאה ה-1 לספירה שגשגה שם שכונה של סוחרים ובעלי מלאכה אמידים, עם רחובות מרוצפים, רצפות סיד ומערכות חימום תת-רצפתיות. סופה של השכונה הגיע בשריפה ראשונה בין השנים 280 ל-310 לספירה, התקופה שבה הוטמנו המטבעות, ולאחר מכן בשריפה שנייה באמצע המאה ה-4 לספירה שהובילה לנטישה סופית.
עם השלמת החפירה, נכנסו לתמונה חוקי המורשת הצרפתיים. המטבעות הועברו מיידית לבעלות המדינה לצורך ניקוי, שימור ומחקר. כדי שלא לעכב את בעל הנכס, תיעדו החוקרים את כל השכונה העתיקה במודל דיגיטלי תלת-ממדי, ולאחר פינוי הממצאים כוסה האתר בחזרה בעפר והוחזר לידי בעל הבית.
המטבעות נמצאים כעת בידי המכון הצרפתי, שם יעברו מחקר נומיסמטי מקיף. ממצאי החפירה, לרבות המודל התלת-ממדי של השכונה השלמה, צפויים להתפרסם בעתיד הקרוב כחלק ממחקר ארכיאולוגי רחב יותר על חיי היומיום של אזרחי האימפריה הגאלית.
גילוי המטבעות בסנון מצטרף לשורת ממצאים ארכיאולוגיים יוצאי דופן שנחשפו בצרפת בשנים האחרונות במסגרת חפירות מניעה שגרתיות לפני עבודות בנייה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה