משרד הבריאות פרסם את דוחות המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה לשנת 2025, ומהם עולה כי התוכנית הלאומית למניעת זיהומים מנעה בשנה החולפת כ-4,668 מקרי זיהום נרכשים ולפחות 1,319 מקרי מוות אפשריים. הירידה בזיהומים הובילה גם לחיסכון של יותר מ-30 אלף ימי אשפוז ולכ-300 מיליון שקלים שנחסכו למערכת הבריאות. על אף ההישגים, הדוח חושף פערים ניכרים בין בתי החולים, ומצביע על תחומים שבהם השיפור טרם הושג.
המדד המרכזי שנבחן בדוח הוא שיעור אלח הדם הנרכש ביחידות הטיפול הנמרץ, מצב שבו זיהום שהתפתח במהלך האשפוז מתפשט אל זרם הדם ועלול לגרום לקריסת מערכות ולמוות בתוך שעות. בין השנים 2012 ל-2025 ירד שיעור המקרים בכלל יחידות הטיפול הנמרץ בכ-52%, מ-5.3 ל-2.6 מקרים לכל 1,000 ימי אשפוז. לפי הערכת מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים, פרופ' יהודה כרמלי, ללא התוכנית הלאומית היו צפויים בשנת 2025 כמעט 2,300 מקרי אלח דם ביחידות הטיפול הנמרץ, אולם בפועל נרשמו 1,133 מקרים בלבד. "התמותה מהמקרים האלה היא 43%, כך שההתערבות מנעה כ-500 מקרי תמותה", ציין כרמלי.
הדוח חושף פערים גדולים בין בתי החולים בשיעורי הזיהום. משרד הבריאות קבע יעד ארצי של עד שלושה מקרי אלח דם נרכש לכל 1,000 ימי אשפוז ביחידות הטיפול הנמרץ, אולם בחלק מהמוסדות הנתונים גבוהים ממנו פי שלושה ויותר. בראש הרשימה השלילית נמצא המרכז הרפואי שערי צדק עם 9.6 מקרים לכל 1,000 ימי אשפוז, אחריו בית החולים בילינסון עם 8.9, בית החולים שיבא עם 8.5, הדסה עין כרם עם 7.8 ובית החולים מאיר עם 7.0. לעומתם, המרכז הרפואי שמיר רשם 1.3 מקרים בלבד ועמד ביעד, ואחריו בית החולים סורוקה עם 1.9 מקרים. מבין בתי החולים הבינוניים והקטנים, בית החולים נצרת רשם את שיעור הזיהום הנמוך ביותר בארץ, 0.5 מקרים בלבד.
פרופ' כרמלי הדגיש כי הפערים בין בתי החולים אינם מוסברים לחלוטין ברמת מורכבות הטיפול: "יש כאלה שהצליחו יותר ויש כאלה שיצליחו בעתיד יותר. אנחנו מצפים שכל יחידה ששיעור הזיהומים בה גבוה משלושה מקרים לאלף ימי אשפוז תמשיך להשקיע מאמצים ולהשתפר. היא אינה עומדת ביעד." יחד עם זאת הוסיף כי בתי החולים הגדולים מרכזים חולים מורכבים יותר ואשפוזים ממושכים, ועל כן הם חשופים יותר לזיהומים.
תחום נוסף שנבדק בדוח הוא זיהומים הנרכשים דרך צנתר ורידי מרכזי, צינורית המוחדרת לווריד גדול ומשמשת מתן תרופות, נוזלים והזנה לחולים קשים. בתחום זה קבע משרד הבריאות יעד שאפתני של עד 1.3 מקרים לכל 1,000 ימי צנתר. לפי הנתונים, 13 בתי חולים כבר עומדים ביעד הזה. עם זאת, הדסה עין כרם רשמה 4.0 מקרים לכל 1,000 ימי צנתר, בית החולים מאיר 3.5, ומעייני הישועה 2.7. לעומתם, סורוקה ובית החולים נהריה רשמו 0 מקרים בתחום זה, ובתי החולים יוספטל והדסה הר הצופים הצליחו למגר לחלוטין גם את הזיהומים בדרכי השתן במחלקות הפנימיות שלהם.
גם בתחום הזיהומים בדרכי השתן נרשם שיפור ניכר. במחלקות הפנימיות והכירורגיות פחתו שיעורי הזיהומים ב-44% עד 60% לעומת שנת 2016, ובמחלקות הגריאטריה האקוטית נרשמה ירידה של 18% עד 33%. לפי הערכת משרד הבריאות, כ-1,700 זיהומים בדרכי השתן נמנעים מדי שנה במחלקות המנוטרות. כרמלי ציין כי "כ-10% מהזיהומים בדרכי השתן מובילים לזיהום בדם כאשר החיידק עובר מהשתן לדם. מדובר במצב מסכן חיים, וכל אירוע כזה מוסיף בממוצע ארבעה ימי אשפוז."
לצד הישגים אלה, הדוח מצביע על תחומים שבהם השיפור טרם בא לידי ביטוי. בשנים האחרונות לא נרשמה ירידה בפגיות, ביחידות הטיפול הנמרץ לילדים ובמחלקות הנוירוכירורגיה. "בשנתיים האחרונות אנחנו רואים עלייה יחסית המחייבת מיקוד מאמצי מניעה מוגברים בפגיות", אמר כרמלי. עוד מציין הדוח כי כמחצית מתרביות השתן החיוביות שנלקחו לאחר ארבעה ימי אשפוז בוצעו בחולים שלא סבלו מחום, מכאבים או כל סימן אחר לזיהום, ואף על פי כן אחד מכל ארבעה חולים כאלה קיבל טיפול אנטיביוטי שלא לפי ההנחיות המקצועיות.
כרמלי התייחס גם להשלכות האשפוז במתחמים התת-קרקעיים שפעלו במהלך המבצעים הצבאיים. "במספר מצומצם של בתי חולים ראינו שהדברים יצאו משליטה והייתה התפשטות של מחוללים עמידים. לעיתים ההתפרצות מתגלה רק לאחר החזרה מהמתחמים המוגנים למחלקות, ואז המחוללים עלולים להתפשט למספר מחלקות ונדרשות פעולות נרחבות כדי להשתלט על האירוע." הוא הוסיף כי מדובר ב"מאזן בין ניהול סיכונים לבין הסיכון שיפגע טיל בבית חולים", וציין כי בסך הכול עברה המערכת את התקופה "יחסית בצורה טובה."
ברקע הדוח עומד המשקל הכלכלי הכבד שמטילים הזיהומים הנרכשים על מערכת הבריאות. בישראל נרשמים כיום כ-4,000 מקרי זיהום נרכש בשנה, שהם פחות ממחצית הכמות שהייתה צפויה ללא התוכנית הלאומית. המרכז הארצי פועל בתקציב שנתי של כ-40 מיליון שקלים ומלווה את בתי החולים באמצעות ביקורות שטח, הדרכות מקצועיות, פיתוח מערכות ניטור ממוחשבות וחקירות מעבדתיות של התפרצויות. שיעור הזיהומים הנרכשים בישראל כיום דומה, ואף טוב, לעומת חלק ממדינות אירופה.
בשנת 2026 מתכנן משרד הבריאות להמשיך ולפעול באמצעות תוכניות תמרוץ ייעודיות שמטרתן הפחתה נוספת של שיעורי הזיהומים בבתי החולים הכלליים ובמחלקות האשפוז הממושך, תוך מיקוד מאמצים מוגבר בפגיות, ביחידות לטיפול נמרץ ילדים ובמחלקות הנוירוכירורגיה שבהן השיפור עד כה היה מינימלי.
למרות ההתקדמות הניכרת שתיעד הדוח, הזיהומים הנרכשים ממשיכים לפגוע בכ-5% מכלל המאושפזים בישראל, ובתי החולים מתבקשים לגשר על הפערים שנחשפו בדוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה