מחדל קרנות ההשתלמות: פער של 63% בתשואה בין מסלולים עם שם זהה

שני כשלים גדולים בתחום החיסכון הפיננסי הגיעו השבוע לנקודת רתיחה אחת. מצד אחד, רפורמת מסלולי ההשקעה של רשות שוק ההון, שחגגה לאחרונה שנתיים לכניסתה לתוקף, הפיקה תוצאה הפוכה ממה שהובטח: במקום פשטות והשוואה, נוצר בלבול מלא. מצד שני, משרד האוצר מציג כעת פתרון משלו, שגם הוא נתקל בהתנגדות חריפה ובביקורת קשה. התוצאה היא שהציבור עומד מול שתי מערכות ניהול חיסכון שאף אחת מהן לא עובדת כמו שצריך.

הבעיה הראשונה נחשפת בנתון אחד: בקטגוריית קרנות ההשתלמות "עוקב מדדים גמיש", המנהלת קרוב ל-12 מיליארד שקל, נרשם בשנה האחרונה פער של כ-63 נקודות אחוז בין הקרן הטובה ביותר לגרועה ביותר. הקרן של אנליסט הניבה תשואה של כמעט 57%, בעוד שהקרן של כלל ביטוח, השייכת לאותה קטגוריה רגולטורית בדיוק, רשמה תשואה שלילית של כמעט 6%. שתי קרנות, שם זהה, שני עולמות שונים לחלוטין.

ההסבר לפער הזה פשוט: אף שהקרנות נושאות שמות כמעט זהים, הן לא עוקבות אחר אותם מדדים ואינן משקיעות באותם שווקים. הקרן של אנליסט משקיעה כ-44% מנכסיה במדד תל אביב-35 וכ-44% נוספים במדד תל אביב-90, בעוד שהקרן של כלל ביטוח משקיעה כ-47% מנכסיה במדד ה-S&P 500 האמריקאי. תוצאה: חוסך שבוחר בין שתי הקרנות על סמך שמן בלבד, מבלי לקרוא מסמכי מדיניות השקעה מפורטים, מסתכן בטעות יקרה. גם בקופות הגמל להשקעה התמונה דומה: שם מנהלים מסלולי מדדים כמעט 6 מיליארד שקל, ועם פערי תשואה חריגים בין הגופים.

הבלבול כה חריף עד שמיטב, אחד הגופים המוסדיים הגדולים, החליטה לפעול מיוזמתה. בעלי הקופה "עוקב מדדים גמיש" של מיטב קיבלו לאחרונה הודעה על שינויים מהותיים במדיניות ההשקעות: החשיפה למניות תעלה ל-60%, החשיפה למט"ח תרד ל-20%, וההשקעה באג"ח חו"ל תוחלף באג"ח ישראליות. החשיפה הכוללת לנכסים בחו"ל תרד מ-100% ל-40%. בחברה מסבירים שהמהלך נועד "להגביר את השקיפות מול הלקוחות ולהתאים טוב יותר בין שם המוצר לבין אופן ניהולו בפועל" - הודאה מרומזת בכך שעד כה הפער בין השם למציאות היה בעייתי. מרשות שוק ההון נמסר כי "הרשות עוקבת אחר יישום הרפורמה ובוחנת את הצורך בשינויים בבוא העת".

לתוך הכאוס הזה נכנס משרד האוצר עם רפורמה שאפתנית משלו. ביום שגם ציין שנתיים לרפורמת המסלולים, הציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ', לצד יו"ר רשות ניירות ערך ספי זינגר ובכירים נוספים, את המסקנות הסופיות של "ועדת הארביטראז'" שפעלה כשנתיים וחצי. הרעיון המרכזי: חשבון השקעות מאוחד שבו כל חוסך יוכל לראות במקום אחד את כל כספיו, להשוות בין מכשירים, לעבור ביניהם ללא "אירוע מס", ולקבל מיסוי אחיד של 25% על כלל מוצרי החיסכון. כמו כן, כפי שסמוטריץ' הדגיש, המטרה היא להוציא חצי טריליון שקל שיושבים בעו"ש ובפיקדונות ולהניע אותם לשוק ההון.

המכה הגדולה ביותר ברפורמה נוגעת להטבת המס. כיום ניתן להפקיד בקופת גמל להשקעה עד כ-83 אלף שקל בשנה וליהנות מפטור מלא ממס רווחי הון בעת משיכת הכסף כקצבה מגיל 60 ומעלה, ללא כל תקרה. הרפורמה תגביל את הפטור לתקרה כוללת של 200 אלף שקל לכל משך החיסכון, על כלל מוצרי ההשקעה. באוצר מדגישים כי 91% מקופות הגמל הנוכחיות נמוכות מ-200 אלף שקל, ולכן מרבית הציבור לא ייפגע. המבקרים, לעומת זאת, מצביעים על כך שבכל שנה מועברים עשרות מיליארדי שקלים לקופות הגמל, ובתוך שנים ספורות חלק גדול מהציבור יעבור את הרף ויגלה שהטבת המס שסמכו עליה נחתכה.

הרפורמה גם יוצרת בעיות חדשות. לפי הביקורת, חשבון ההשקעה אינו חובה אלא אפשרות - כך שבמקום לפשט את הבחירה, נוצרת שכבה נוספת של מורכבות: קופת גמל להשקעה בתוך חשבון ההשקעה, קופת גמל להשקעה מחוצה לו, ועוד. בנוסף, הכנסה של 500 אלף שקל לקופת גמל להשקעה ורצון לעבור בהמשך ממסלול מנייתי לאג"חי עלולים להפוך לאירוע מס - כלומר, כל הגמישות שהייתה קיימת עד כה לגבי הסכום שמעל התקרה תיעלם. הקמת המערכת הטכנולוגית הנדרשת, כך נטען, תעלה מאות מיליוני שקלים שיגולגלו בסופו של דבר על הציבור.

הנעדר הבולט מהמסיבה שבה הוצגה הרפורמה היה הממונה על שוק ההון עמית גל, שמתנגד למהלך ונעדר באופן שנחשב להפגנתי. סמוטריץ' הסביר כי גל "אינו מרגיש טוב", אך הוסיף שהוא היה מעורב עד הרגע האחרון והשמיע את התנגדותו. לפי עמדת רשות שוק ההון, הרפורמה תוביל דווקא לצמצום התחרות: קופות הגמל ופוליסות החיסכון יאבדו את יתרונותיהן הנוכחיות ויצטרכו להתמודד עם דרישות רגולטוריות מורכבות יותר, מה שיקשה עליהן להמשיך לפעול. גורמים בענף אף טענו כי חלק מחברי הוועדה לא ראו את הנוסח הסופי של הדוח.

גם אם הרפורמה תשרוד את שלב הקביעת ההמלצות, הדרך ליישום רחוקה. המהלך דורש חקיקה מורכבת, וההזדמנות הקרובה ביותר היא חוק ההסדרים הבא. בפועל, סמוטריץ' עצמו הודה שלא צפוי "לגזור את הסרט". ארבעת הבנקים הגדולים יישארו מחוץ לפלטפורמה בשלוש השנים הראשונות ליישומה, וגם שאלת מי יורשה לשווק את המוצרים החדשים טרם הוכרעה סופית. יו"ר רשות ניירות ערך זינגר, מצדו, נשמע אופטימי: "בעוד חמש שנים הייתי רוצה שלכל אדם שפותח חשבון בנק ייפתח באופן אוטומטי גם חשבון השקעה, וזו המהפכה הגדולה ביותר בצרכנות הפיננסית".

מה שמתגלה בסופו של דבר הוא תבנית מוכרת: רפורמה שנועדה לפשט יוצרת מורכבות חדשה, ורפורמה שנועדה לתקן אותה מביאה מחלוקות פנים-ממשלתיות עמוקות. כל עוד המאבק בין משרד האוצר לרשות שוק ההון לא יוכרע, וכל עוד החקיקה הנדרשת לא תשלים את מסלולה, החוסכים ימשיכו להתמודד עם מערכת שמבטיחה בהירות ומספקת בלבול.