אלף ימים חלפו מאז הטבח של 7 באוקטובר 2023, ועדיין אין ועדת חקירה ממלכתית. הערב התכנסו בצומת שער הנגב עשרות בני אדם, בהם משפחות שכולות ומשפחות חטופים, לציון אבן הדרך הכואבת הזו. הם לא הגיעו רק לקונן - הם הגיעו לתבוע.
יעל אדר, אמו של תמיר אדר שנרצח וגופתו הוחזקה בידי מחבלי חמאס, הייתה מהדוברות המרכזיות בעצרת. "למה תמיר נחטף, ולמה לקח כל כך הרבה זמן להחזיר אותו?" שאלה. "אבל איך נדע למה, אם לא תקום ועדת חקירה ממלכתית? לא משנה איזו ועדה תקום - השאלה היא איך זה שאף ועדה עוד לא הוקמה. יש מי שלא רוצה שהאמת תיחשף, האמת שאנחנו ראויים לה."
עלי אלזיאדנה, שאחיו יוסף ואחיינו חמזה נחטפו ונרצחו במנהרות רפיח, ואחייניותיו בילאל ועיישה שוחררו בעסקת החטופים, דיבר בחריפות על אחריות הממשלה. "אנחנו נמצאים היום בעוטף עזה לציון 1,000 ימים לטבח, שהפתיע אותנו ב-7 באוקטובר 2023 בשעות הבוקר המוקדמות", פתח ואמר. "הטבח קרה בגלל רשלנות והפקרה של ממשלת הימין הקיצונית. לכן, לא נסלח להם ולא נרפה עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית."
אלזיאדנה לא הסתיר את המרירות: "אנחנו, כמשפחות חטופים, ניסינו בכל דרך להחזיר אותם הביתה עוד לפני התמרון. אך לצערנו, הקיצוניים בממשלה לא הסכימו, וויתרו על הילדים שלנו כדי לשמור על הכיסאות שלהם." בסיום דבריו פנה לציבור הרחב במסר ישיר: "כשתלכו לקלפי, עמדו רגע ותזכרו מי הביא עלינו את האסון הגדול של 7 באוקטובר."
מאחורי הקריאות האישיות הכואבות עומד עניין ממשי: ממשלת ישראל טרם הקימה ועדת חקירה ממלכתית, למרות שאלף ימים חלפו מאז הכשל הביטחוני החמור ביותר בתולדות המדינה. מי שעומד מאחורי ההחלטה לא לכונן את הוועדה הוא ראש הממשלה נתניהו, שמעולם לא לקח אחריות פומבית על מחדלי אותו שבת שחורה. כשנשאל לאחרונה מה השתנה בו מאז 7 באוקטובר, פתח את תשובתו בכך שאיבד קצת ממשקלו.
1,000 ימים ו-142 שבועות - ואף לא אחד מהמעורבים בשרשרת ההחלטות שאיפשרה את הטבח לא נתן את הדין. בינתיים, מאות חיילים נוספים נפלו מאז אותו שבת, אלפי משפחות חדשות הצטרפו אל משפחות הנרצחים, ועדיין לא אושש כי המחדל שאפשר את הטבח לא יישנה.
העצרת בשער הנגב פתחה לילה שלם של אירועי ציון ברחבי הארץ. הפגנות ואירועים ציבוריים רבים תחת הכינוי "יום האלף" נערכו בערים שונות, כולם נושאים את אותו מסר מרכזי: בלי חקירה, בלי אמת, ובלי אחריות - אין לוקחים לקחים.
הסוגיה לא נגעת רק לעבר. כפי שנכתב בדיונים הציבוריים סביב ציון הימים, "לא הצלחנו לחזור להרגלים הישנים מלפני 7 באוקטובר: לא הספקנו להתאבל ולאחר מכן היינו צריכים להתאבל על המתים החדשים." דור שלם של ילדים גדל מאז עם חרדה קיומית מתמשכת, אובדן בני משפחה, ומלחמה שעדיין מתנהלת - בלי שמי שאחראי על ה"למה" ו"איך" שילם מחיר ממשי.
השאלה שמשפחות שכולות כמו אדר ואלזיאדנה מציבות היא פשוטה: אם לא עכשיו, בציון אלף הימים - אז מתי תקום ועדת החקירה? האם ימתינו לציון 2,000 יום? כל עוד הממשלה מתעקשת להימנע מבדיקה עצמאית, נראה שהמשפחות לא יחדלו מלתבוע אותה.
אלף ימים הלכו ועברו, ועדת חקירה ממלכתית עדיין לא הוקמה, והמשפחות שיודעות את מחיר ההפקרה מקרוב מכריזות שלא יפסיקו לדרוש אמת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה