ישראל מתמודדת עם מחסור של כ-50 אלף עובדי כפיים בענף הבנייה והתשתיות, והתוצאה כבר מורגשת: זמני הבנייה הגיעו לשיא שלילי היסטורי של 39 חודשים בממוצע להשלמת בניין מגורים. כך עולה מבדיקה של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שהוצגה בכנס ההתאחדות באילת.
נשיא ההתאחדות, רוני בריק, הציג בכנס הערכה כלכלית לפיה הבאת 50 אלף עובדים זרים נוספים לענף תאפשר לקצר את משך הבנייה הממוצע מ-39 חודשים לכ-25 חודשים בלבד. המשמעות: הקדמת מסירת הדירות ביותר משנה. "לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שכר הדירה החודשי הממוצע בישראל עומד כיום על כ-4,900 שקל בחודש. קיצור תקופת הבנייה בכ-14 חודשים עשוי לחסוך למשפחה ממוצעת קרוב ל-70 אלף שקל בהוצאות שכירות בלבד, עוד לפני חיסכון בעלויות מימון, הצמדות, התייקרויות וריביות", הסביר בריק.
המחסור בכוח האדם נוצר בעקבות החלטת הממשלה שלא להחזיר לישראל את העובדים הפלסטינים. ההשלכות, לפי בריק, נוגעות לכלל הציבור: "מדובר במשבר לאומי המחייב טיפול מיידי ומואץ מצד הממשלה, שכן המחסור בעובדים כבר גובה מחיר כבד מכל אזרח בישראל, ומחיר זה צפוי להמשיך ולעלות ככל שהמחסור יימשך".
בריק הוסיף כי האתגר הוא כפול: מצד אחד, הצורך להמשיך בבנייה הרגילה שהמשק זקוק לה. מצד שני, משימות שיקום נרחבות בעקבות נזקי המלחמה. "ככל שיוטלו על הענף משימות נוספות של שיקום יישובים, מבני ציבור, תשתיות ומבנים שנפגעו, יידרשו למשק עוד עשרות אלפי עובדים מעבר למחסור הקיים כיום", אמר.
ההתאחדות קוראת לממשלה לאמץ מודל שלפיו המגזר העסקי יוכל להביא ישירות את העובדים החסרים, ללא מעורבות ממשלות זרות, לצד פיקוח ממשלתי הדוק לאחר הגעתם. בריק הדגיש כי המודל הזה כבר הוכח כיעיל בשנתיים האחרונות: "הקבלנים והמעסיקים הם הגורם המקצועי שמכיר בצורה הטובה ביותר את צורכי הענף ואת כוח האדם הנדרש לכל פרויקט. לפיכך, יש לאפשר להם לאתר, לגייס ולהביא את העובדים במהירות וביעילות, בעוד המדינה תבצע את כל פעולות הפיקוח, הבקרה, הביטחון, האכיפה והמעקב".
הקריאה מופנית ישירות לראש הממשלה, לשר האוצר, לשר השיכון ולשר הפנים. "כל חודש של עיכוב משמעותו פחות דירות, יותר יוקר מחיה, יותר תשלומי שכירות למשפחות ישראליות ופגיעה ביכולת השיקום והצמיחה של מדינת ישראל. הבאת העובדים החסרים אינה צורך ענפי בלבד - היא צורך לאומי וכלכלי ראשון במעלה", אמר בריק.
בריק מנה את התועלות הצפויות ממהלך כזה: קיצור דרמטי של זמני הבנייה ומסירת הדירות, חיסכון של עשרות אלפי שקלים לרוכשים, האצת שיקום הנזקים מהמלחמה, קידום פרויקטי תשתית לאומיים, הגדלת הכנסות המדינה ממסים והאצת הצמיחה במשק.
בד בבד, מהכנס עולה תמונה רחבה יותר על מצב ענף הנדל"ן. מנכ"ל בנק הפועלים, ידין ענתבי, אמר בכנס הנדל"ן השנתי של EY כי האתגר המרכזי של הממשלה הבאה יהיה שליטה בתקציב הביטחון. "גובה תקציב הביטחון יקבע מאוד את רמת החיים של הציבור הישראלי בשנים הקרובות", אמר. ענתבי ציין כי הכלכלה הישראלית נכנסה למלחמה ב"שיאה", עם אבטלה נמוכה, אינפלציה נמוכה ומינוף נמוך, אך הזהיר כי תמונת המאקרו כיום פחות טובה מהציפיות שהיו לפני מספר חודשים.
מנגד, גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי במשרד האוצר, הציגה בכנס עמדה שנויה במחלוקת: "אין לנו בעיה של היצע בישראל. המצב הוא הפוך". לדבריה, ברבעון הראשון של 2026 נוספו כמעט 7,000 דירות לפער שבין מספר הדירות שהחלה בנייתן לבין מספר הדירות שנמכרו בפועל, ומאז 2020 הפער המצטבר הגיע לכ-54 אלף דירות. היא גם השמיעה אזהרה חריפה: "עומדים לראות קבלנים שלא ישרדו את התקופה".
בינתיים, הלחץ להכרעה ממשלתית בנושא עובדי הבנייה גובר, כאשר ממסד הבנייה מכיר בכך שכל חודש של דחייה מתורגם ישירות לעלויות נוספות לרוכשי הדירות ולהאטה נוספת בהתאוששות הכלכלית לאחר המלחמה.
ההתאחדות מצפה להחלטת ממשלה בנושא בהקדם האפשרי, כשכל עיכוב נוסף משמעו חודשי שכירות נוספים לאלפי משפחות ישראליות שממתינות לדירה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה