יש אנשים שמגיעים לצ'ימיצ'ורי מוקדם בחייהם, ויש כאלה שמגלים אותו באמצע חיי המנגל שלהם ומבינים מה החמיצו. הרוטב הארגנטינאי הזה, שמורכב בעיקר מפטרוזיליה, שום, שמן זית, חומץ ופלפל אדום, הוא אחד הדברים הפשוטים ביותר שאפשר להכין במטבח, ובמקביל אחד האפקטיביים ביותר שאפשר להגיש ליד בשר.
הקסם האמיתי של הצ'ימיצ'ורי מתגלה דווקא לצד בשר מעושן. העישון מוסיף עומק ועוצמה לנתח, אבל הוא גם מכביד קצת על החך. הצ'ימיצ'ורי עושה בדיוק את ההפך: הוא חריף, חמצמץ, עשבוני ורענן. הוא חותך דרך השמנוניות ומנקה את החך בין ביס לביס. זו לא תוספת של כבוד לצלחת, זו עבודה אמיתית של רוטב.
הרוטב שישדרג לכם כל נתח בשר מעושןשילוב מושלם במיוחד הוא צ'ימיצ'ורי לצד טריפ טיפ מעושן ואחר כך שרוף בחום גבוה על הגריל. הנתח הזה, שהוא חלק מהצלע התחתונה של הבקר, מקבל מהעישון שכבה של טעמים מורכבת, ואז הסיר נותן לו קראסט חיצוני. הצ'ימיצ'ורי שנוחת על הנתח הזה הופך את כל הניגודים האלה לדבר שלם.
ההכנה פשוטה ולא דורשת ציוד מיוחד. קוצצים דק חופן נדיב של פטרוזיליה טרייה, מוסיפים שניים עד שלושה שיני שום כתוש, כף גדושה של אורגנו יבש, פלפל אדום גרוס לפי הטעם, חצי כוס שמן זית, שתיים עד שלוש כפות חומץ יין אדום, מלח ופלפל שחור. מערבבים, טועמים, ומתקנים תיבול. חשוב להכין אותו לפחות שעה לפני ההגשה, כדי שהטעמים יתאחדו. הוא אפילו טוב יותר למחרת.
מי שגדל על טחינה ושמנת לצד הבשר יגלה שהצ'ימיצ'ורי עושה משהו שונה לגמרי. הוא לא מרכך, הוא מחדד. הוא לא מנטרל את טעם הבשר, הוא מגביר אותו. עשבי התיבול הטריים נותנים נגיעה של ירק אמיתי בתוך ארוחה שרובה חלבון ושומן, והחומץ מוסיף את החמיצות שמעירה את חישי הטעם.
אפשר לגוון ולהוסיף לצ'ימיצ'ורי גם כוסברה, או לערבב חצי פטרוזיליה וחצי כוסברה אם אוהבים את הטעם. יש כאלה שמוסיפים מעט פלפל צ'ילי טרי לחריפות נוספת, ויש כאלה שמוסיפים גרידת לימון לרעננות. כל גרסה מחזיקה את עצמה, ואין כאן נוסחה קבועה אחת.
מי שעישן עד עכשיו ריבים, חזה בקר וצלעות בלי צ'ימיצ'ורי על השולחן, שווה להתחיל מהיום. זה שינוי קטן בהכנה שמשדרג את כל הארוחה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה