צה"ל מזהיר: ללא חוק להארכת השירות, מערך הסדיר יקרוס

ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, תת-אלוף שי טייב, הופיע היום (חמישי) בוועדת החוץ והביטחון והשמיע אזהרה חריפה: ללא קידום מיידי של שלושה חוקים מרכזיים, מערך הסדיר של צה"ל עומד בפני קריסה. "מערך הסדיר מגיע לקצה שלו, ברוב המוחלט של השנה הוא נמצא במלחמה ויש המון נפגעים", אמר. "לצערנו גרף הלחימה רק הולך ומתעצם, וככה הולכות להיראות השנים הקרובות".

הבעיה המרכזית שעומדת על הפרק ברורה: חוק שקיצר את שירות החובה ל-30 חודשים, שאושר עוד בשנת 2015, אמור להיכנס לתוקפו המלא בינואר 2027. בלי חקיקה שתאריך את השירות חזרה ל-36 חודשים, ייגרעו ממצבת הכוחות הסדירים של צה"ל אלפי לוחמים בבת אחת. לפי הערכות, מדובר בכ-10 עד 15 אחוז מסדר הכוחות הלוחם - מה שמקביל לכחמישה גדודים לוחמים שייעלמו מהמערך.

הפרשן הצבאי יוסי יהושוע תיאר את ההשלכות המיידיות: "בגלל שעדיין אין חוק שיסדיר לפחות את שירות החובה, אנחנו יורדים ל-30 חודשי שירות במקום 36. המשמעות היא שכ-8,000 אנשי מילואים יתווספו למערך מדי יום. מישהו יצטרך לגשר על הפער הזה, ואלה המילואימניקים. זה עול כלכלי, חברתי, זה עומס על תקציב הביטחון ועל תקציב המדינה".

טייב הסביר בדיון מדוע הבעיה לא ניתנת לפתרון בלי חקיקה: בצבא קיימת מערכת מחזורים קבועה, הפועלת בסבבים של כארבעה חודשים. כשמשנים את משך השירות באמצע, נוצר שיבוש ישיר במחזוריות הזו. לדבריו, מדובר בסדר גודל של 15 אחוז מהכוח בכל פעם, שלוש פעמים בשנה - מה שעלול להגיע לרמה של פלוגה שלמה מכל גדוד. הצעת החוק להארכת השירות ל-36 חודשים כבר עברה קריאה ראשונה בכנסת, אך טרם הושלמה החקיקה.

מהדיון עלתה גם ביקורת על הדרך שבה הסוגיה מנוהלת פוליטית. גורמים בתוך המערכת הצבאית טוענים כי ההחלטה לקשור את הארכת שירות החובה לחוק הגיוס של החרדים היא "שגיאה אסטרטגית שמעמידה את ביטחון המדינה בסכנה". לטענתם, הארכת השירות היא צורך מבצעי דחוף שנובע מהחלטת עבר ומהמציאות הביטחונית החדשה שנוצרה מאז ה-7 באוקטובר, ואינה ניתנת להמתנה לפתרון פוליטי של שאלת גיוס החרדים, שהוא "תהליך חברתי ארוך".

ביקורת נוספת, הפעם כלפי צה"ל עצמו, הגיעה מגורמים בתוך המערכת הביטחונית. הם קוראים למטכ"ל להפסיק להציג את הארכת השירות כצעד טכני בלבד, ולבנות תוכנית רב-שנתית שאינה מתבססת על הארכות נקודתיות. לדבריהם, יש להגדיר קו אדום מבצעי מדיד לשחיקת כשירות המילואים - ולא להסתפק במונח הכללי "שחיקה". עוד נדרש המטכ"ל להציג בפני הדרג המדיני, באופן שקוף, את הנתונים המלאים: נשירה, פגיעה בעסקים, קריסת תאים משפחתיים והיקף המטופלים בבריאות הנפש - ולהציג נתונים אלה כסיכון ביטחוני ממשי.

טייב ציין כי צה"ל נוקט בינתיים בצעדים כדי להרחיב את מצבתו: הוקמו עשרות גדודים במילואים, שני גדודי חי"ר נוספים בדרך להקמה, ועשרות אלפי משרתים הוחזרו לשירות. לפני שבועיים עברו בבסיס תל השומר 8,000 משרתים שהיו חסרי תפקיד, ושובצו למגוון תפקידים. אך בצה"ל ברור שאלה פתרונות ביניים בלבד. "חלון ההזדמנויות להסדרת הארכת שירות החובה הולך ונסגר", נאמר מהצבא. "מדובר בשבועות, לא בחודשים".

בנפרד, ובקשר ישיר למשבר כוח האדם הרחב יותר במשק, פרסם היום משרד הכלכלה והתעשייה הקצאה חדשה של עד 5,000 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים. ההקצאה אושרה על ידי ועדת המנכ"לים לענייני עובדים זרים, ומיועדת לעסקים בענפי המסחר הקמעונאי והסיטונאי, המוסכים, הניקיון, אולמות האירועים ושירותי תשתיות. הביקוש לעובדים זרים בענפים אלו מוערך כיום ביותר מ-50,000 עובדים.

מתווה החלוקה החדש מחלק את המכסה לשני מסלולים: עד 1,000 היתרים יוקצו למעסיקים חדשים שמעולם לא קיבלו המלצה להעסקת עובדים זרים, ויוכלו להגיש בקשה עד ה-15 ביולי 2026. יתרת המכסה, כ-4,000 עובדים, תועבר למעסיקים קיימים שטרם מיצו את זכאותם, ואלה לא יידרשו להגיש בקשה חדשה אלא יקבלו הודעה פרטנית. לפי הדיווחים, שר הכלכלה ניר ברקת הציג את המהלך גם כחלק ממדיניות אסטרטגית לביטול התלות בפועלים מהרשות הפלסטינית, לאחר שמאז ה-7 באוקטובר קידם לדבריו את הגעתם של למעלה מ-50,000 עובדים זרים חלופיים. אחת הבעיות שנותרת ללא מענה היא המחסור בנהגי משאיות, המשבית כלי רכב ומאלץ חברות לבצע שינוע מורכב בכלים קטנים יותר.

שתי הסוגיות - משבר כוח האדם הצבאי ומשבר כוח האדם האזרחי - משקפות מציאות שלאחר ה-7 באוקטובר שבה השוק הישראלי מתנהל תחת לחץ מתמשך. בזירה הצבאית, השאלה המרכזית היא האם הכנסת תצליח לקדם את החקיקה לפני שינואר 2027 יהפוך לעובדה מוגמרת. ככל שמתקרבים לבחירות, הסיכוי לחקיקה משמעותית הולך ופוחת, והנטל על המילואימניקים, ועל המשפחות ועל המשק הישראלי, צפוי להמשיך לגדול.