ביום שציין אלף ימים לטבח שמחת תורה, פרצה מחלוקת גלויה בין בכירי צבא לשעבר על השאלה המרכזית שמלווה את המלחמה: האם ישראל הייתה צריכה לחתור להכרעה צבאית, או לסיים את הלחימה מוקדם יותר תוך ויתורים לחמאס. האל"ם במיל' חזי נחמה תקף בריאיון את האלוף במיל' ניצן אלון, וטען שזה האחרון ייצג עמדה של כניעה לארגון הטרור.
נחמה הגיב לדברים שמסר אלון יום קודם לכן, שבהם תקף אלון את ההנהגה המדינית. אלון טען כי ניתן היה לסיים את הלחימה מוקדם יותר, שחלק מהחטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי בנסיבות שניתן היה למנוע, ושהקבינט דחה עסקאות מוקדמות להשבת החטופים בשם "הניצחון המוחלט", שאותו כינה "כזב".
נחמה לא קיבל את הניתוח הזה. "כמו ששמענו השבוע את האלוף במיל' ניצן אלון, שחושב שהממשלה טעתה ביחס לעסקת החטופים, כי הוא בעצם הסכים לכך שניכנע באותם שלבים של המלחמה", אמר נחמה. "כולנו מכירים מה היו הפרטים של אותן עסקאות, והסנטימנט שמייצג ניצן אלון, לצערנו הרב, מיוצג על ידי רבים ובכירים".
לדברי נחמה, הבעיה אינה אישית אלא מערכתית. "הסנטימנט שהוא מייצג, לצערנו, מיוצג גם על ידי בכירים רבים בצה"ל ובמערכת הפוליטית", הוסיף. לשיטתו, מי שהיה מוכן לסיים את הלחימה בשלב מוקדם, לא בנסיבות של הכרעה אלא תחת לחץ, בחר למעשה בכניעה גם אם לא כינה אותה כך.
כדי להמחיש מה הוא מציע כחלופה, הציג נחמה עמדה חדה: "צריך להטיל מצור, לסגור את ברז המים בגזרה השנייה. הדבר הזה יביא בוודאות להסגרתם ולהכנעתם של אלפי מחבלי חמאס. זו הדרך היחידה להביא להכנעה מוחלטת של חמאס". לדבריו, ברצועת עזה, בשונה מגזרות אחרות, הגישה חייבת להיות תקיפה ולא מפשרת.
מלבד הביקורת על אלון, התייחס נחמה גם לאתגר מבצעי חדש שאיתו מתמודד צה"ל: רחפנים המסוגלים לשאת יותר ממאה קילוגרם ולהכניס לרצועת עזה נשק ומטענים. לדבריו, אין בשלב זה מענה מספק לתופעה. "בחודשיים האחרונים נכנסים עשרות רחפנים מהסוג הזה", ציין.
אך נחמה מיהר להבהיר שמבחינתו זו אינה הסוגיה המרכזית. "אני לא אומר את זה כי אני חושב שצה"ל נכשל, אני חושב שאנחנו, כמדינה וכצה"ל, נכשלנו בהכרעת חמאס. אם היינו מכריעים את חמאס, לא היו עשרות רחפנים מהסוג הזה שנכנסים", אמר. השאלה, לשיטתו, היא לא כיצד לנטרל את הרחפנים אלא כיצד להכריע את חמאס עצמו.
נחמה סיים בהצהרה רחבת היקף יותר לגבי יעדי המלחמה. "עלינו לא להוריד את העין מהכדור ולא להתמכר לשקט בשום גזרה. עלינו לחתור לניצחון ולהכרעה בעזה, בלבנון, ובבוא העת גם באיראן". מדובר בניסוח שמרחיב את ההגדרה של "ניצחון" הרבה מעבר לגבולות הלחימה הנוכחית.
הוויכוח בין שני הבכירים ממחיש פילוג שמלווה את מערכת הביטחון מאז פרוץ המלחמה: בין מי שמציב את השבת החטופים כשיקול מכריע גם במחיר של הסכם מוקדם, לבין מי שרואה בכל הסכם שאינו מסתיים בהכרעת חמאס הפסד אסטרטגי. עם ציון אלף ימים ללא פתרון, נראה שהוויכוח הזה רחוק מהכרעה.
אלף ימים לאחר שמחת תורה, הפולמוס הפנימי על מטרות המלחמה נמשך בגלוי ובחריפות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה