טראמפ התערב כדי למנוע מישראל לחסל בכירים איראנים בזמן מו"מ

ארצות הברית חששה שישראל תפעל לחסל את שני הבכירים האיראנים שהובילו את שיחות המשא ומתן עם וושינגטון באביב האחרון, ממש בזמן שהצדדים ניסו להגיע להסכם שלום זמני. כך עולה מדיווח מפורט שפורסם לפי גורמים אמריקנים בהווה ובעבר.

לפי הדיווח, הבכירים שעמדו בסכנה הם שר החוץ האיראני עבאס ארקצ'י ויו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד באקר קאליבאף. השניים הובילו את המגעים עם מדינות האזור ועם וושינגטון, במטרה להגיע תחילה להפסקת אש ובהמשך להסכם שלום רחב יותר. החשש האמריקני היה ששניהם עלולים להפוך למטרות ישראליות בדיוק בנקודת הזמן הרגישה ביותר של המגעים.

ממשל טראמפ לא הסתפק בהבעת דאגה פנימית. על פי הדיווח, ארצות הברית פנתה למדינות באזור וביקשה מהן להזהיר את איראן באופן ישיר מפני האפשרות שהשניים יהפכו למטרות. לפי גורם אמריקני וגורם מהמזרח התיכון, ממשל טראמפ גילה באותה תקופה שלפחות קאליבאף נמצא ברשימת המטרות הישראלית, ופנה לישראל בבקשה להימנע מפגיעה בו.

לפי המקורות, איראן לא ישבה בחיבוק ידיים נוכח האיום. טהרן החמירה משמעותית את סידורי האבטחה סביב המשלחת, הכניסה ליווי צבאי צמוד לבכירים ושינתה את מסלולי הנסיעה ותוכניות התנועה של חברי המשלחת - כל זאת במטרה לסכל כל ניסיון תקיפה אפשרי. ישראל לא הגיבה עד כה לדיווח.

הדיווח מוסיף נדבך חשוב נוסף על אופן פתיחת המלחמה עצמה. המתקפה הישראלית שהחלה ב-28 בפברואר, שבה נהרג המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי לצד בכירים נוספים, התבססה בין היתר על מידע מודיעיני אמריקני. לפי הדיווח, בעוד שהתקיפות האמריקניות התמקדו בצי האיראני ובמערך הטילים, ישראל העניקה עדיפות בשלב הראשון לחיסול בכירי המשטר, מתוך מטרה לפגוע בכמה שיותר ממנהיגיו.

פרט מרעיש במיוחד עולה מעדויות של שלושה בכירים איראנים שצוטטו בדיווח: קאליבאף כמעט נהרג פעמיים. הפעם הראשונה הייתה במלחמת 12 הימים ביוני 2025, והשנייה במהלך העימות האחרון, כאשר ישראל תקפה פגישה חשאית של בכירי המשטר בבונקר מתחת להר. בשני המקרים, כך נטען, הוא חולץ מבין ההריסות.

עוד צוין בדיווח כי בעבר דווח שישראל כללה את ארקצ'י וקאליבאף ברשימת יעדי החיסול שלה, אך הסירה אותם זמנית כאשר ארצות הברית החלה לקדם את פתיחת המשא ומתן עם איראן. הדיווח הנוכחי מתאר עד כמה ההחלטה הזו הייתה שברירית ומה עמד על הכף.

המרחק בין מטרות המלחמה האמריקניות לישראליות בא לידי ביטוי גם ביחס להפסקת האש. הפסקת האש הראשונית בת השבועיים שנכנסה לתוקף באפריל זכתה לתמיכה מסויגת מצד גורמים רשמיים בישראל, אך עוררה דאגה רחבה בציבור הישראלי כי ארצות הברית מסיימת את המלחמה מוקדם מדי. בישראל העריכו כי המשטר האיראני לא נחלש אלא דווקא הקצין, ושמשמרות המהפכה חיזקו את שליטתן במדינה.

ביוני הגיעו וושינגטון וטהרן להסכם מסגרת שנועד לפתוח מחדש את מצר הורמוז ולהניח את היסודות להמשך השיחות בנושא תוכנית הגרעין האיראנית. גורמים ופרשנים בישראל ראו בהסכם כישלון, משום שלדבריהם הוא לא השיג את מטרות המלחמה של ישראל: שינוי המשטר, פגיעה בכוחות השלוחים והחלשת תוכנית הטילים. בנוסף, עלו חששות כי ההסכם יזרים מיליארדי דולרים לאיראן ויאפשר לה להשתקם מהר, מבלי להגביל את שאיפותיה הגרעיניות.

שגרירות ישראל בוושינגטון סירבה להגיב לדיווח. גורם אמריקני מסר כי השיחות בין ארצות הברית לאיראן עדיין נמשכות, וכי השליח סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר קיימו פגישות שהוגדרו כחיוביות בקטר. לדבריו, הנשיא טראמפ מעוניין לתת לתהליך השלום להתפתח.