המגעים נחשפים: שקד ואדלשטיין בדרך למפלגה משותפת

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ויולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, מנהלים מגעים מתקדמים מאחורי הקלעים לקראת הקמת מפלגה משותפת לבחירות הבאות. החיבור המפתיע בין שתי הדמויות, שמגיעות משני צידי הגדר הפוליטית הימנית - שקד מהציונות הדתית ואדלשטיין מהליכוד - מתגבש לאט לאט, ובמרכזו עומדת שאלה אחת פשוטה: מי שמרגיש שאין לו בית פוליטי, לאן הוא הולך?

צילום: צילום: Amos Ben Gershom / CC BY-SA 3.0 / ויקימדיה קומונס

מי שדוחף את החיבור הזה מאחורי הקלעים היא קבוצת רבנים מהציונות הדתית, שמזהים חלל פוליטי ומנסים למלא אותו. הקו האידיאולוגי שמנחה את ההתארגנות ברור: מפלגה שתתחייב לא ללכת עם מפלגות ערביות ולא עם מפלגות חרדיות, שתיתן מענה לשאלת שוויון הנטל, אבל תשמור על ערכי הימין. הנוסחה נשמעת פשוטה, אבל האינטרסים מסביבה מורכבים הרבה יותר.

שקד מכירה את הסיפור הזה טוב מדי. בבחירות 2022 היא עמדה בראש מפלגה עם יועז הנדל, עד שהנדל פרש ושאיר אותה לרוץ לבדה. שקד התמידה עד הסוף, אבל לא עברה את אחוז החסימה. כך נגמרה קריירה פוליטית של כמעט עשור בלי נחיתה עדינה. עכשיו היא מנסה לחזור, והפעם עם שותף כבד משקל יותר.

אדלשטיין, מצדו, הוא שם מוכר ומנוסה. לשעבר יושב ראש הכנסת ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, הוא איבד את עמדותיו בתוך הליכוד ומחפש מסגרת חדשה שתחזיר לו מקום בשולחן. השאלה היא האם המחיר הפוליטי של היציאה מהליכוד שווה לו את ההרפתקה.

אבל המגעים בין שקד לאדלשטיין אינם היחידים ברדאר. גם גלעד ארדן, חבר הכנסת לשעבר מהליכוד, מחמם את הקווים ומעוניין להקים מפלגה שתחרוט על דגלה את נושא שוויון הנטל. כרגע הוא פועל בציר מקביל ונפרד, אבל הדיווחים מצביעים על כך שבהמשך עשוי להתקיים שיתוף פעולה בין כל השחקנים האלה. גם יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים נמצאים בתמונה, אחרי שמגעיהם עם בני גנץ ודדי שמחי לא ממש עולים יפה.

מה שמעכב כרגע את כל ההתארגנות הזו הן שתי שאלות קלאסיות של פוליטיקה ישראלית. הראשונה, מי יהיה ראשון ברשימה וכמה מקומות כל צד יקבל. השנייה, ואולי הקריטית יותר, היא שאלת היום שאחרי: האם המפלגה החדשה תהיה חלק מגוש נתניהו או מגוש השינוי. האם אפשר להישאר ימין מחויב ולשבת ממשלה בלי חרדים? בשאלה הזו, אין כרגע תשובה.

המטרה המוצהרת של ההתארגנות היא להיות לשון מאזניים בבחירות הבאות - הגורם שיכריע מי מקים ממשלה. מפלגה שלא מחויבת מראש לאף גוש, שיכולה למנף את כוחה. על הנייר זה נשמע אטרקטיבי. בפועל, ב-2022, בדיוק אותה אסטרטגיה שקעה ביחד עם שקד מתחת לאחוז החסימה.

מה שברור הוא שהמרחב הפוליטי שמנסות כל הדמויות האלה לתפוס קיים: ישראלים ימניים-חילוניים שמתנגדים לשליטה החרדית, אבל גם לא רוצים לעבור לצד של גנץ. הגדרת הבעיה קלה. הפתרון - פחות.

בשלב זה לא פורסם מועד לסיום המגעים או להכרזה רשמית על הקמת המפלגה. כל הצדדים שומרים על שתיקה פומבית, בעוד הרבנים שמאחורי ההתארגנות ממשיכים ללחוץ קדימה.