המחלוקת הקשה בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב הגדלת תקציב הביטחון הגיעה אמש לסיומה. ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר מתווה שגובש על ידי המטה לביטחון לאומי, הקובע תוספת תקציבית של 40 מיליארד שקלים למשרד הביטחון בשנת 2026. ההסכם מונע פתיחה מחדש של תקציב המדינה ומבטל את הצורך בהעלאת מסים או קיצוץ בשירותים ציבוריים.
צילום: AIלפי המתווה, משרד האוצר יעביר למשרד הביטחון באופן מיידי כ-15 מיליארד שקלים. 12 מיליארד מתוכם ישולמו מיד, ושלושה מיליארד נוספים יועברו עד סוף השנה. יתרת הסכום, כ-25 מיליארד שקלים, תועבר בשתי פעימות בחודשים אוקטובר ונובמבר, בכפוף להערכות מצב שוטפות ולעמידה בתחזיות הביצוע התקציבי של צה"ל. לאחר כל ההעברות, תקציב הביטחון לשנת 2026 יעמוד על כ-183 מיליארד שקלים, לעומת 143 מיליארד שאושרו במסגרת חוק התקציב שעבר בכנסת בחודש מרץ.
הסכום המיידי של 15 המיליארד ישולם מכספי הרזרבה של תקציב המדינה, ולכן לא ייפגע ישירות בגירעון. יתרת הסכום, לעומת זאת, צפויה להגדיל את הגירעון ותחייב מציאת מקורות מימון. בממשלה מעוניינים לממן את התוספת באמצעות גידול בהכנסות, ללא פתיחה רשמית של התקציב לשינויים נוספים.
המחלוקת בין הצדדים הבשילה לכדי עימות חריף בימים האחרונים. גורמים בצה"ל הזהירו כי בהיעדר תוספת מיידית, הפעילות המבצעית תיפגע תוך שבועות. "בעוד שבועיים-שלושה זה יתחיל לפגוע בפעילות המבצעית", אמרו גורמים בצבא, "ריבוי הגזרות הפעילות, ריבוי המשימות שהן פרי החלטת הממשלה, והדרישה לעוד ועוד סדר כוחות, לא מאפשרים ליצור את הביטחון הנדרש עבור אזרחי ישראל".
בתגובה חריפה לא פחות, גורמים בכירים באוצר תקפו את ניהול התקציב הביטחוני. "מערכת הביטחון קיבלה עד כה תקציב דמיוני שלא היה כמותו", אמרו. "כעת מתברר שמשרד הביטחון וצה"ל חרגו מהתקציב המוגדל בעוד עשרות מיליארדים בניגוד לחוק התקציב". האוצר אף איים בשלב מסוים להעלות את שיעור המע"מ ב-4.5% אם הדרישות המקוריות של הביטחון לתוספת של 30 מיליארד שקלים מעבר לסכום שהוצע יישמו.
הפער התקציבי נוצר בשל שורה של התפתחויות שלא נכללו בתכנון המקורי. המלחמה מול איראן, שהחלה בפברואר, נמשכה כ-40 ימים במקום שבועיים שהוערכו בתחילה. גם המערכה מול חיזבאללה בלבנון לא נכללה בתוכניות המקוריות, ובסיומה הוחלט להרחיב את רצועת הביטחון בדרום לבנון. מעבר לכך, היקף גיוסי המילואים חרג משמעותית מהתכנון: צה"ל בנה תוכניותיו על הפעלת כ-30 אלף אנשי מילואים בו-זמנית, אך בשיא הלחימה גויסו יותר מ-100 אלף, וכיום עומד המספר על כ-60 אלף.
הכסף המיידי יופנה בראש ובראשונה לשיקום הכשירות המבצעית של הצבא: השלמת מלאי המיירטים והחימושים שנשחקו בלחימה, שיקום אמצעי הלחימה והכלים שנשחקו, וכן השקעה בפלטפורמות אוויריות, אמצעי ניוד לכוחות היבשה ופלטפורמות ימיות. מנגנון בקרה משותף שגובש במסגרת ההסכם יאפשר למשרד האוצר לעקוב אחר הוצאות מערכת הביטחון ולוודא שהן מותאמות לצרכים בפועל.
במסגרת ההסכם הושגו הבנות גם לגבי תוכנית ההתעצמות הרב-שנתית של צה"ל, המוערכת בכ-350 מיליארד שקלים לעשור הקרוב. מערכת הביטחון קיבלה התחייבות לתוספת של כ-10 מיליארד שקלים בשנה, כמחצית מהיקף התוכנית הכוללת. בנוסף, נותרת על כנה עסקת הרכש לשתי טייסות מטוסי קרב מדגם F-15IA ו-F-35I "אדיר", בהיקף של כ-40 מיליארד שקלים, שעליה סוכם לפני כשנה. המטוסים צפויים להיקלט בחיל האוויר במהלך העשור הקרוב ולהחליף מטוסים ותיקים, אך לא מדובר בהגדלת סדר הכוחות של החיל.
כעת עומדות בפני הממשלה כמה שאלות פתוחות: כיצד תממן את יתרת ה-25 מיליארד שקלים שיועברו בסוף השנה, והאם מנגנון הבקרה המשותף שגובש יצליח לגשר על חילוקי הדעות המהותיים שנותרו בין האוצר לביטחון סביב ניהול התקציב.
העברות הפעימות הנוספות בחודשים אוקטובר ונובמבר צפויות להוות את מבחן האש הבא למתווה, שכן הן מותנות בעמידת צה"ל ביעדי ביצוע שעדיין לא הוגדרו במלואם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה