ארצות הברית הציעה לאיראן לשחרר חלק מנכסיה המוקפאים, המוערכים בכ-100 מיליארד דולר, בתמורה לויתור על גביית אגרות מעבר ממשיות במצר הורמוז. לפי שעה, טהרן מסרבת להצעה. כך עולה מדיווחים, על רקע המשא ומתן העקיף המתנהל בין הצדדים בתיווך עומאן וקטאר.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר כי "האיראנים הסכימו כמעט לכל הדרישות שהציגה ארצות הברית", והביע אופטימיות בנוגע לפתרון משבר חופש השיט. אולם בפועל, הפערים בין הצדדים נותרים עמוקים. טהרן ממשיכה לדרוש שליטה על נתיבי השיט בתוך המצר, ואיומי הצבא האיראני כלפי ספינות שיסטו מהנתיבים שהוא קבע לא נסוגו.
צילום: AIהדיונים מתקיימים לאחר שבמהלך הלחימה בין ישראל וארצות הברית לאיראן הטילה טהרן מצור בפועל על המצר, צעד שהוביל לזינוק חד במחירי הנפט והגז העולמיים. מאז תום הלחימה, גורמים איראניים הצהירו שוב ושוב על כוונתם להפוך את המעבר בנתיב האסטרטגי למקור הכנסה קבוע. ב-18 ביוני הגיעו ארצות הברית ואיראן לזיכרון דברים שקבע הארכת הפסקת האש ל-60 יום, הסרת המצור הימי ופתיחה מחדש של המצר, אך המחלוקת על מנגנון הניהול של הנתיב לא נפתרה.
עומאן העבירה לארצות הברית ולמדינות המערב הצעה רשמית להקמת מודל תשלומים המבוסס על קרן פרטית, בדומה לזה הפועל במצרי מלאקה וסינגפור. לפי המתווה, חברות הספנות ישלמו דמי שירות שיממנו את בטיחות השיט, שירותי הניווט ותחזוקת הנתיב. צוות המשא ומתן האמריקני קיבל את ההצעה, אך הבהיר שיש לו הסתייגויות שיועלו בהמשך השיחות.
ביום חמישי אמר שגריר ארצות הברית באו"ם, מייק וולץ, במועצת הביטחון כי "איראן לא יכולה, ואנחנו לא נאפשר לה, להחזיק את הכלכלה העולמית כבת ערובה". וולץ הדגיש כי סבלנותו של טראמפ כלפי טהרן "אינה בלתי מוגבלת", ותיאר את ניסיון איראן לשלוט בנתיב הימי כ"ניסיון ציני, עצוב וחולני לסחיטה גלובלית". ישיבת מועצת הביטחון כונסה לדרישת בחריין, לאחר שאיראן תקפה כלי שיט מסחרי שלדבריה סטה מהנתיב המאושר.
הצבא האיראני לא מיתן את לשונו. ה"חוג המרכזי של ח'אתם אל-אנביא" פרסם הצהרה שלפיה נוכחות מטוסי הקרב והמל"טים האמריקניים מעל המצר "גורמת לחוסר ביטחון בנתיב המים ומאיימת על הביטחון האזורי", והבהיר כי כל "הפרעה אמריקנית במצר הורמוז תיענה בתגובה מהירה ותקיפה". עוד הדגישה ההצהרה כי כל כלי שיט שיסטה מהנתיבים שקבעה איראן "יסכן את ביטחון עצמו".
טראמפ הציג בראיון לרשת הכלכלית האמריקנית גרסה אופטימית מהמציאות בשטח. הוא טען כי "לא ספינה אחת עברה לאיראן", ותיאר את המצור הימי שהפעילה ארצות הברית כ"חומת פלדה". נתוני ענף הספנות מצביעים על תמונה מורכבת יותר: על פי שירות הניתוח "לויד'ס ליסט", המצור נפרץ מספר פעמים על ידי ציי צל איראניים. בנוסף, טראמפ חזר וטען כי חלק מהנכסים שישוחררו לאיראן ישמשו לרכישת תוצרת חקלאית אמריקנית כגון תירס, חיטה ופולי סויה. גוברנר הבנק המרכזי האיראני, עבדולנאסר המאתי, הכחיש זאת מפורשות: על פי סוכנות טסנים, הוא הבהיר כי ההסכם אינו כולל "התחייבות לרכישת תשומות חקלאיות מארצות הברית".
בשטח, נתוני ספנות מראים שינויים ממשיים בדפוסי התנועה. חברת הניתוח הימי קפלר רשמה ביום רביעי 45 מעברי כלי שיט במצר, לעומת 34 יום קודם לכן. מתוכם, 21 כלי שיט עברו דרך הנתיב העומאני הדרומי, לעומת 11 שעברו דרך הנתיב האיראני. כמעט מחצית מהתנועה הנכנסת למצר כבר משתמשת בנתיב העומאני. הדבר משקף מאמץ מכוון של ארצות הברית ועומאן להסיט את ספינות המסחר דרומה, לנתיב שאיראן אינה יכולה לגבות ממנו מכסים.
האיום האיראני לא מופנה רק כלפי ארצות הברית. וולץ ציין בפני מועצת הביטחון כי איראן פגעה בתנועת ספינות בלא קשר למוצאן, יעדן או מטענן, לרבות "כלים שהובילו דשנים לחקלאים באפריקה, סיוע לסודן ודלק ליפן". הוא הסב את תשומת הלב לכך שהפרעה ממושכת לתנועה בנתיב תפגע בכ-61 כלכלות מתפתחות, על פי נתוני סוכנות הסחר והפיתוח של האו"ם.
המגעים הדיפלומטיים ממשיכים בדוחא במסגרת גישור קטארי-פקיסטני. השאלה המרכזית שטרם נפתרה היא מי ינהל את מצר הורמוז לאחר תום תקופת ה-60 יום שנקבעה בזיכרון הדברים. טראמפ הצהיר שלא יהיו "כל אגרות" לאחר תום התקופה, אולם זיכרון הדברים עצמו אינו מבטיח זאת במפורש, ואיראן ממשיכה לטעון לסמכות ריבונית על הנתיב.
המשא ומתן נמשך, אך הפערים בין הצדדים עדיין רחבים, וכל עוד לא הושג הסכם מחייב, מצר הורמוז נותר סלע המחלוקת המרכזי בין וושינגטון לטהרן.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה