מומחים מזהירים מההסכם: "ממשלת לבנון לא תפרק את חיזבאללה"

שבוע לאחר חתימת הסכם המסגרת בוושינגטון, המיועד לפרק את חיזבאללה מנשקו ולהוביל לנסיגת כוחות צה"ל מדרום לבנון, גוברת הביקורת בישראל. מומחי ביטחון, אנשי אקדמיה ואישי ציבור מזהירים כי ההסכם נשען על הנחות יסוד רעועות - ובראשן ההנחה שממשלת לבנון המוחלשת תוכל לאכוף ריבונות מלאה מול חיזבאללה וציר האיראני שמאחוריו.

אחת הביקורות החריפות ביותר הגיעה מהמזרחן ד"ר מרדכי קידר, שהביע חוסר אמון מוחלט במערכת הפוליטית בביירות. "בלבנון יש כלל שאומר 'אין מיסים על דיבורים', כי הדיבור הוא זול. אי אפשר להאמין לאף אחד מהפוליטיקאים שם", אמר קידר. "כשהם יתחילו להילחם בחיזבאללה - אתחיל להאמין להם". לפי גישה זו, ממשלת לבנון אינה מסוגלת לעמוד בסעיף הדורש "פירוק מלא ומאומת מנשקן של כל הקבוצות החמושות" - ובכלל זה חיזבאללה.

ד"ר גדי טאוב מחזק את התפיסה הזו ומכנה את המהלך המדיני "פיקציה מועילה". לדבריו, "לבנון, ממשלת לבנון, זו קליפה כמעט לגמרי ריקה, אבל ישראל נותנת לקליפה הזאת כוח". טאוב מסביר כי מדובר במאבק נרטיבי שבו ישראל מנסה להוכיח שהיא וממשלת לבנון מצילות את המדינה מאיראן. אך לדבריו, בטווח הארוך ישראל תיוותר הגורם היחיד שניתן לסמוך עליו: "המטרה היא להוכיח שוב שאנחנו חיוניים, שמוכרחים אותנו. אחרי שהם ייכשלו, אנחנו נצטרך לקחת את זה על עצמנו".

במישור המבצעי, הביקורת מתמקדת בהיעדר תוכנית מגירה למקרה של הפרת ההסכם. תת-אלוף במילואים אורן סולומון שאל בפומבי "מה קורה אם הפיילוט לא מצליח?" ודרש הצבת תנאים נוקשים בהרבה. "המבחן הוא במבחן היישום האמיתי", אמר סולומון. "ישראל צריכה להודיע ללבנון ולארה"ב שאם זה נכשל, אנחנו הולכים אחורה, לוקחים את השטח עד הליטני ופועלים נגד מטרות בכל לבנון".

סולומון הוסיף ותנאי כלכלי חריף: "לא נתחיל שום מדרגה לעוד הסכם בלי החזרת פיצויים של 50 עד 100 מיליארד שקלים על עלות הפגיעה בבתים ובתושבים". מדובר בסכום שעולה בהרבה על סיוע האמריקאי שהובטח במסגרת ההסכם - 130 מיליון דולר בלבד.

גם התיווך האמריקאי עצמו מעורר תגובות מעורבות. פרשן המודיעין שגיב אסולין מציין כי "לבנון היא המלכודת שאיראן טמנה לארה"ב ולישראל". אסולין מנתח פיצול בתוך הממשל האמריקאי בין גישת הבדלנות של סגן הנשיא ג'יי די ואנס לגישה האקטיבית יותר של שר החוץ מרקו רוביו. לדבריו, רוביו מקדם "הסכם מתוך כוח ועמדה של שליטה", אך נותרת השאלה האם הממשל האמריקאי יגבה את ישראל ביום שבו תצטרך לפעול נגד הפרות.

הנקודה שמדאיגה את המומחים במיוחד: נציגי חיזבאללה ואיראן כבר הצהירו בפומבי כי ההסכם "משפיל" אותם ולא ייושם. הצהרות אלה מחזקות את החשש שגם אם ייחתם מסמך, האכיפה בשטח תיתקל בהתנגדות אלימה שהצבא הלבנוני אינו מסוגל להתמודד עמה.

בזירה הפוליטית הישראלית, ראש הממשלה נתניהו הצהיר כי "הביטחון שלנו קודם לכל" וכי ישראל תישאר ברצועת הביטחון כל עוד האיום קיים. אך קולות מהדרג המקצועי מזהירים מפני שאננות ומציינים כי 14 הסעיפים המפורטים של ההסכם אינם שווים הרבה ללא מנגנון אכיפה אמיתי בשטח.