הליכוד מתקפל: מקורבו של נתניהו דורש הצבעה חוזרת למבקר המדינה

הליכוד נכנע. למרות הרעש הפוליטי, הקריאות לעימות חזיתי ואיומי המשבר החוקתי, ההכרעה שמסתמנת בסביבת ראש הממשלה נתניהו ברורה: הכנסת תקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה, כפי שהורה בית המשפט העליון. הסיבה שתוצג לציבור תהיה - ראבילו סירב.

בית המשפט העליון פסק כי הבחירות למבקר המדינה שבהן נבחר עורך הדין מיכאל ראבילו, מקורבו של ראש הממשלה ופרקליטו הפרטי, נפגמו בשל הפרת עקרון חשאיות ההצבעה. כמה חברי כנסת מהקואליציה תיעדו את הצבעתם. בית המשפט קבע שמדובר ב"אירוע המחייב ביטול ההצבעה וקיומה מחדש". זו פסיקה שהדהדה בכל מסדרונות הכנסת - ועוררה ויכוח פנימי חריף.

על פי שיחות שהתקיימו בשעות האחרונות, ראבילו הבהיר לנתניהו באופן חד-משמעי: הוא אינו מוכן לקבל את התפקיד תוך הפרת פסיקת בית המשפט העליון. גורמים בסביבתו אישרו כי יסרב להיכנס למשרדי המבקר ללא בחירות חוזרות תקינות. ואת זה לא קשה להבין: ראבילו הוא האיש שייצג את הממשלה בבית המשפט העליון אינספור פעמים. שופטי בג"ץ מכבדים אותו, וההערכה הדדית. קשה לראות אותו כשהמאבטחים צריכים להחליט אם לאבטח אותו - או מפניו.

הפתרון הפוליטי שמסתמן הוא אלגנטי, אם כי שקוף לחלוטין: הליכוד יבקש מראבילו להכריז בפומבי שלא ייכנס לתפקיד ללא הצבעה חשאית חוקית, ובכך יתלו עליו את האחריות ל"התקפלות". הקואליציה תמשיך לצעוק נגד בג"ץ ו"הדיפסטייט", אך בסופו של דבר תעשה את שנדרש ממנה.

מעורב מורכב בסיפור הוא יו"ר הכנסת אמיר אוחנה. בעוד נתניהו לא מעוניין במשבר חוקתי, לאוחנה יש אינטרסים שונים לחלוטין. הפריימריז בליכוד מתקרבים, ועימות מתוקשר מול בית המשפט העליון הוא נכס פוליטי יקר ערך. "הכנסת לא תקבל בכניעה את רמיסתה", אמר בעבר, ועמדתו לא השתנתה. עם זאת, בדיוק כמו שר המשפטים יריב לוין חתם בסוף על מינוי יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, גם הפעם ייראה כנראה שציוצים לחוד ומעשים לחוד.

שאלה פתוחה נוספת היא העיתוי. נתניהו מעדיף לקיים את הבחירות החוזרות בכנסת הנוכחית - ולא בלי סיבה. ב-17 ביולי מתפזרת הכנסת, והקואליציה הנוכחית מונה 68 חברי כנסת. זהו רוב שלא יחזור בקרוב: כל הסקרים מצביעים על הרכב מפוצל ומורכב בכנסת הבאה. זוהי, על פי ההערכות, ההזדמנות היחידה של נתניהו להבטיח את בחירת ראבילו. אלא שגם בליכוד מודים: יהיה קושי להשיג את הרוב הדרוש גם עכשיו - לאחר פסיקת בית המשפט, כמה ח"כים עשויים להסס.

הבעיה המעשית היא הלוח הזמנים. לכנסת נותרו בקירוב שבועיים של עבודה, ואת הזמן הזה הקואליציה מתכננת למלא בחקיקה שחשובה לה. הצבעה למבקר גוזלת שעות רבות של מליאה, ולכן שוקלים להזיז אותה לאחד מימי הצבעה שלא יפגעו בחקיקה. אפשרות נוספת שנשקלת: לדחות את ההצבעה לאחרי פיזור הכנסת, אך לפני הפריימריז בליכוד.

האופוזיציה לא מחכה בצד. חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מסיעת "הדמוקרטים" פנו ביום חמישי ליועצת המשפטית לכנסת בדרישה לאסור קיום ההצבעה ללא חוות דעת מקיפה על ניגוד העניינים של ראבילו. "עו"ד ראבילו מייצג את נתניהו בתיקים רגישים, כולל ההגנה על כהונת השר בן גביר", הסבירו. "איך ייתכן שאדם שמייצג את נתניהו יבקר את ממשלת נתניהו? לא ניתן להם במחשכים לגנוב את מוסד הביקורת של מדינת ישראל ולטייח את חקירת מחדל ה-7 באוקטובר".

פסיקת בית המשפט העליון הציבה גם תקדים חוקתי משמעותי: לראשונה נקבע כי חשאיות ההצבעה אינה זכות אישית שהבוחר יכול לוותר עליה, אלא תנאי יסודי של ההליך כולו. ממילא הדבר מעלה שאלות לגבי בחירות הכלליות: השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי תיעוד הצבעה פוגע בעקרון החשאיות גם בבחירות הכלליות, אם כי הסעד לא יהיה בהכרח זהה. ועדת הבחירות המרכזית עשויה להידרש לבחון הנחיות מפורשות בנושא, ובכלל זה אפשרות לאסור הכנסת טלפונים סלולריים לתא ההצבעה.

ברקע כל אלה, עמית סגל מותח בטורו ביקורת חריפה על מערכת אכיפת החוק כולה: הוא מצביע על כך ש-22 פרקליטים ישבו בדיונים המרתוניים ב-2019 שהובילו לכתב האישום נגד נתניהו, אך שופטי ההרכב הודיעו לפני שלוש שנים על קשיים בביסוס סעיף השוחד - ושבו לאותה עמדה לאחרונה, לאחר שנשמעו גם ראיות ההגנה ועדות נתניהו. "הרצון לנצח לא רק סימא עיניה ואטם את אוזניה של המערכת, הוא גם השכיח ממנה שתפקידה איננו לנצח, אלא לעשות צדק", כתב עורך הדין גיא בוסי בניתוח נרחב שפרסם.

כעת הכדור נמצא במגרש ראבילו: ברגע שיכריז רשמית שלא ייכנס לתפקיד ללא הצבעה חדשה, צפויה הליכוד להודיע על קיום בחירות חוזרות - ולהתחיל את מרוץ הסיכויים מחדש, כשהפעם ההצלחה אינה מובטחת.