נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
29°
ירושלים 27°
חיפה 30°
באר שבע 30°
אילת 37°
מדורים
שימושי PLUS
"תחשוף את האמת"

איזנקוט לנתניהו: חשוף מי התנגד לתמרון ומי דחף לתקוף באיראן

השר לשעבר דורש לפתוח את דיוני החדרים הסגורים - ומאשים כי ישנו פער בין הנרטיב שהוצג לציבור לבין ההכרעות שהתקבלו בפועל

מיכאל לוי
מיכאל לוי
י"ח תמוז התשפ"ו
איזנקוט לנתניהו: חשוף מי התנגד לתמרון ומי דחף לתקוף באיראן
Benjamin Netanyahu 30287429620 צילום: צילום: Rick Gilbert/Hudson Institute / CC BY 2.0 / ויקימדיה קומונס

אלף ימים אחרי השבעה באוקטובר, ועדיין לא יודעים מי הצביע למה. הגנרל לשעבר וחבר הכנסת לשעבר גדי איזנקוט השיק מתקפה ישירה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודרש ממנו לפתוח את ארכיוני הקבינט ולחשוף את מה שבאמת קרה בחדרים הסגורים בזמן המלחמה.

הדרישה שניסח איזנקוט חדה ומפורטת: מי התנגד לכניסה לתמרון הקרקעי ברצועת עזה, מי הצביע בעד כיבוש רפיח, ומי דחף לתקיפה עוצמתית באיראן. לא שאלות רטוריות, אלא רשימה של הכרעות ספציפיות שעיצבו את מהלך המלחמה, ושהציבור עד היום לא יודע מה בדיוק אמר ועשה כל אחד מהשרים סביב השולחן.

"תחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הקבינט, תחשוף את האמת", אמר איזנקוט. "מי באמת התנגד לכניסה לתמרון הקרקעי בעזה, מי הצביע בעד כיבוש רפיח ומי דחף לתקיפה עוצמתית באיראן." זו לא רק דרישה לשקיפות, זו האשמה מרומזת שמשהו מוסתר.

הרקע לדרישה הזו אינו מקרי. איזנקוט, שישב בקבינט המלחמה בתקופת הלחימה הקשה, מכיר מקרוב את הפער בין הנרטיב הציבורי לבין מה שהתרחש בפועל בדיונים. נתניהו ניהל מאז את הסיפור הציבורי בקפידה, כשכל הכרעה נוחה לו מוצגת כהחלטתו, וכל כישלון מוצג כהתנגדות שלו להמלצות אחרים.

פרוטוקולי הקבינט יכולים לשנות את התמונה הזו מקצה לקצה. אם היו שרים שתמכו בכיבוש רפיח למרות ההשלכות הדיפלומטיות, הציבור צריך לדעת. אם היו מי שדחפו לתקיפה עוצמתית באיראן שעלולה הייתה להוביל למלחמה רחבה הרבה יותר, גם זה מידע שהבוחר זכאי לו. ואם היו מי שהתנגדו לתמרון הקרקעי בעזה ועיכבו אותו, כדאי שנדע.

נתניהו לא הגיב עד כה לדרישה. ממשלתו נוהגת מזה חודשים לסרב לכל בקשה לגילוי פרוטוקולים, בטענה של "ביטחון לאומי" וצורך בשמירה על סודיות הדיונים. הביקורת טוענת שמדובר בהגנה פוליטית, לא ביטחונית.

המועד שבחר איזנקוט לא מקרי. אלף ימים הם מספר עגול שמרכז תשומת לב, ומהווה גם נקודת ציון שבה הציבור מצפה לחשבון נפש. בעוד שבמדינות אחרות ועדות חקירה ממשלתיות היו כבר מפרסמות ממצאים ראשוניים על כשל בסדר גודל של השבעה באוקטובר, בישראל הדיון על אחריות עדיין מתנהל בגזרה הפוליטית.

הדרישה של איזנקוט מגדירה את קו החזית: בין מי שרוצים לדעת מה קרה לבין מי שמעדיפים שהגרסה הרשמית תישאר יציבה. השאלה עכשיו היא אם יימצא מנגנון שיאלץ את חשיפת המידע, או שהפרוטוקולים ישארו נעולים עד שועדת חקירה ממלכתית, אם תוקם, תפתח אותם בעצמה.

ועדת חקירה ממלכתית לאירועי השבעה באוקטובר טרם הוקמה, והמאבק על הגדרת הסמכויות שלה נמשך.
גדי איזנקוט בנימין נתניהו פרוטוקולי הקבינט מלחמה בעזה תקיפה באיראן

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה