אדלשטיין עוזב את הליכוד אחרי 23 שנה: "ישראל קדמה למפלגה"

פצצה פוליטית נפלה בסוף השבוע: חבר הכנסת יולי אדלשטיין הודיע כי הוא עוזב את הליכוד לאחר יותר מ-23 שנה במפלגה, ולא יתמודד בפריימריז הקרובים. "אני יוצא לדרך פוליטית חדשה", הכריז אדלשטיין, בן ה-67, בריאיון לתוכנית "פגוש את העיתונות" בערוץ 12, ובכך שם קץ לשנות מחלוקת ארוכות מול הנהגת המפלגה.

"זה משפט מאוד קשה לומר", אמר אדלשטיין בריאיון, "כי יש גם את אותם חברים שברגע זה, בהפתעה, שומעים את מה שאני אומר ואומרים: 'מה יולי עושה?! תמכנו בו עשרות שנים, היינו תומכים בו גם הפעם. למה הוא עושה את זה?'" הוא הסביר את הרציונל מאחורי הצעד בצורה חדה: "אם אתה מצליח בפריימריז, אתה צריך לעמוד אחר כך על הבמות ולומר 'תצביעו לליכוד'. אני לא יודע איך להמשיך את המשפט הזה. מה נעשה? נמשיך לתת יד להשתמטות? נמשיך לברוח מן ההצבעה לריבונות? אצלי מדינת ישראל תמיד קדמה למפלגה".

לאחר שידור הריאיון פרסם אדלשטיין גם פוסט מפורט ברשת החברתית X. "בלב כואב אך שלם, בתום מושב הכנסת הנוכחי אעזוב את תנועת הליכוד שהייתה לי בית במשך יותר מ-20 שנה", כתב. הוא ציין כי אחרי אירועי ה-7 באוקטובר הגיע למסקנה ש"מה שהיה הוא לא מה שיהיה", והדגיש את מאבקו בסוגיית הגיוס: "נאבקתי בכל כוחי למען גיוס שוויוני ואמיתי, והצלחתי למנוע חוק השתמטות לדורי דורות".

אדלשטיין לא חסך ביקורת חריפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאיתו עבד שנים ארוכות. "נתניהו הרי רואה יותר סקרים ממני, ובכולם משתקף שרוב הציבור, כולל יותר מרבע ממצביעי הקואליציה, מתנגדים לכל מה שמכונה הדילים עם הסיעות החרדיות", אמר. "הוא שולח את החיילים, הוא בעצמו שירת, הוא מבין את המצב, הוא ודאי לא חרדי שלומד שלושה סדרים ביום. אילו היה נשאר איתי לבד בחדר, היה אומר: 'אתה יודע מה, יולי, בינינו, צדקת לגבי חוק הגיוס'".

על הרקע לפרישה אין להתפלא - מדובר בשיא של עשור תמים של עימותים מול נהגת הליכוד. כבר ב-2018 היה עימות מתוקשר סביב נאום נתניהו בטקס הדלקת המשואות. במרץ 2020 סירב להתייצב לצד נתניהו בפתח משפטו והתפטר מתפקיד יושב ראש הכנסת, תפקיד שמילא שבע שנים רצופות בין 2013 ל-2020. באוקטובר 2021 הכריז על התמודדות מול נתניהו על ראשות הליכוד, ולבסוף בשנת 2025 הודח מראשות ועדת החוץ והביטחון לאחר שסירב לקדם את חוק הגיוס לחרדים, ובהמשך הודח גם מחברותו בוועדה בשל הצבעה בעד ריבונות ביהודה ושומרון. "אני גאה על כך", כתב בפוסט. רק השבוע הצביע נגד "חוק יסוד: לימוד התורה" שמקדמת הקואליציה כחלק מהדיל עם החרדים.

אדלשטיין הבהיר כי אינו עובר מחנה: "אני איש ימין, הייתי ונשארתי. אני לא חושב שמשהו שמכונה 'גוש השינוי' הוא רלוונטי בשבילי". מטרתו המוצהרת היא להקים כוח פוליטי שיכפה על הממשלה הבאה לפעול ללא תלות בסיעות החרדיות, שאותן הגדיר מפורשות כ"סיעות לא ציוניות". "מה שאני אדרוש מן המסגרת שאני יכול להיות חבר בה - דרישה חד-משמעית לממשלה ציונית רחבה שלא תלויה בסיעות לא ציוניות", הצהיר. "מוכן להיות גם במקום העשירי. זה הדבר האחרון שמעניין אותי".

בפוסט שפרסם סיכם אדלשטיין את קווי היסוד שלו: "בקרוב נצא יחד לדרך חדשה. בלי חרמות, בלי להיכנע לקיצוניים, בלי להישען על ערבים ובלי לתת צ'ק פתוח לחרדים. ממשלה רחבה שתשקף את ה-80% שמסכימים על ה-80%". הוא הוסיף כי עומד על עקרונות של "ימין אמיתי, ממלכתי ואחראי - בעד התיישבות בארץ ישראל, ביטחון של קיר ברזל, כלכלה חופשית, רפורמה משפטית וחיזוק הזהות היהודית".

השאלה הגדולה כעת היא עם מי יצא אדלשטיין לדרך. לפי הדיווחים, הוא מנהל מגעים מתקדמים עם השרה לשעבר איילת שקד, כשהשניים מסכימים על עקרונות וקווי יסוד ואף בוחנים שמות מועמדים - בין השמות שעלו: דוידי בן ציון, סגן ראש המועצה האזורית שומרון, ושבות רענן, לשעבר חברת מפלגת המילואימניקים. במקביל מנהלים אדלשטיין ושקד מגעים עם גלעד ארדן, שמכיר את שניהם היטב מימי הליכוד, אם כי ארדן עדיין מאותת שלא הכריע סופית. נשמעות גם שיחות עם יועז הנדל ומפלגת המילואימניקים. בכל הנוגע לאביגדור ליברמן, אמר אדלשטיין כי "ליברמן הוא איש ימין, אבל אני עדיין לא מדבר לגבי שום מסגרת ספציפית".

בינתיים ישראל ביתנו עצמה כבר הבהירה שאיילת שקד לא תתקבל לרשימה שלה - מנכ"לית המפלגה אינה זילברגרץ הבהירה בשיחות סגורות כי נציגי ימינה לשעבר, ובכלל זה שקד ואביר קארה, אינם ברשימה המתגבשת, חרף יחסיהם הטובים עם יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן.

לפי שעה אדלשטיין לא צפוי לפרוש מהכנסת ויכהן עד לסיום המושב הנוכחי; המפה הפוליטית סביבו ממשיכה להתעצב, וצפוי שבשבועות הקרובים יתבהרו השותפויות האפשריות לדרך החדשה שהכריז עליה.