נקודה
תל אביב
מעונן
25°
ירושלים 20°
חיפה 25°
באר שבע 24°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

נאס"א במרוץ נגד הזמן: שיגרה חללית להצלת טלסקופ חלל מהתרסקות

הטלסקופ "סוויפט" מאבד גובה במהירות עקב פעילות שמש מוגברת. החללית הרובוטית ששוגרה תנסה לעגון עליו בחלל ולהאריך את פעילותו

יעל מנור
יעל מנור
כ' תמוז התשפ"ו
נאס"א במרוץ נגד הזמן: שיגרה חללית להצלת טלסקופ חלל מהתרסקות
נאס"א מנסה להציל טלסקופ חלל לפני שייכנס לאטמוספרה

משימת חלל חסרת תקדים יצאה לדרך ביום שישי, ה-3 ביולי, כאשר נאס"א שיגרה חללית רובוטית בניסיון להציל את טלסקופ החלל "סוויפט" לפני שיתרסק לאטמוספרה של כדור הארץ. הטלסקופ, שפעיל כמעט 22 שנה, מאבד גובה בקצב מסוכן בשל פעילות שמש מוגברת, ולפי הערכות נאס"א היה עלול להיכנס לאטמוספרה כבר בסתיו הקרוב.

טלסקופ "סוויפט", הנושא את שמו המלא Neil Gehrels Swift Observatory, שוגר לחלל בשנת 2004 ונועד לזהות התפרצויות קרני גמא - הבזקי אנרגיה אדירים שנוצרים בקריסת כוכבים מסיביים או בהתנגשויות בין כוכבי נייטרונים. הטלסקופ נחשב לכלי מחקר ייחודי שאין לו כיום תחליף, ותפקידו להתריע בזמן אמת לטלסקופים ומצפי כוכבים ברחבי העולם על אירועים קיצוניים ביקום.

הבעיה החלה כתוצאה מפעילות שמש מוגברת, שגרמה לאטמוספרה של כדור הארץ להתפשט כלפי מעלה וליצור גרר שמאט את הטלסקופ ומוריד את מסלולו. גובהו כבר ירד מכ-600 קילומטר לכ-360 קילומטר מעל פני הארץ - ירידה דרמטית שמאיימת על עצם קיומו.

כדי להתמודד עם המשבר, פרסמה נאס"א קול קורא למציאת פתרון, ובספטמבר האחרון בחרה בחברת Katalyst Space Technologies מאריזונה לביצוע המשימה. לחברה ניתנו תשעה חודשים בלבד לתכנן, לבנות, לבדוק ולשגר חללית שתבצע אחת ממשימות העגינה המורכבות ביותר שנוסו עד היום. בפועל, החברה עמדה במועד ופיתחה בתוך שמונה חודשים את החללית הרובוטית "לינק".

השיגור עצמו היה יוצא דופן. "לינק" לא שוגרה ממשגר קרקעי רגיל, אלא באמצעות טיל Pegasus XL של חברת נורת'רופ גרומן, שחובר אל מטוס L-1011 בשם Stargazer. המטוס המריא מאטול קוואג'לין שבאיי מרשל, טיפס לגובה של כ-12 קילומטרים, ורק אז שחרר את הטיל. לאחר מספר שניות של נפילה חופשית נדלקו מנועי הטיל והוא הכניס את "לינק" ישירות למסלולו של "סוויפט". המשימה סבלה ממספר דחיות בשל תנאי מזג אוויר ותקלה בתוכנה, לפני שהצליחה להמריא.

זמן קצר לאחר השיגור הודיעה נאס"א כי נוצר קשר תקין עם "לינק" - היעד הראשון של המשימה. בשבועות הקרובים תעבור החללית סדרת בדיקות למערכות ההנעה, הניווט והחיישנים שלה, ורק לאחר מכן תחל במסע לעבר הטלסקופ. עם ההגעה תבצע "לינק" סריקה מלאה של "סוויפט" באמצעות מצלמות מכל זווית, כדי לוודא שניתן להתקרב אליו בבטחה.

השלב המורכב ביותר יהיה לכידת הטלסקופ עצמו. "לינק" מצוידת בשלוש זרועות רובוטיות ומערכות ניווט מתקדמות, ועליה לאחוז ב"סוויפט" ולהיעגן אליו - למרות שהטלסקופ מעולם לא תוכנן להיתפס בידי חללית אחרת או לעבור שינוי מסלול. אם העגינה תצליח, תחל "לינק" לגרור את הטלסקופ באיטיות למסלול חדש בגובה של כ-600 קילומטרים מעל פני הארץ. התהליך צפוי להימשך בין 10 ל-12 שבועות.

"לא רצינו ליצור תקדים שלפיו כל כלי חלל שיוצא ממסלולו יקבל דחיפה חזרה", אמר שון דומגל-גולדמן, מנהל חטיבת האסטרופיזיקה בנאס"א. "אבל זה לא סתם עוד כלי חלל - זהו מצפה חלל בעל יכולות ייחודיות למחקר אסטרופיזי." דבריו מסבירים מדוע בנאס"א החליטו לנקוט בצעד יוצא הדופן הזה, לאחר שהתברר כי חיי "סוויפט" עלולים להסתיים מוקדם בהרבה מהצפוי.

אם המשימה תצליח, תאריך "לינק" את פעילות "סוויפט" בכעשר שנים נוספות. אך מעבר לטלסקופ הספציפי, בנאס"א מקווים שהצלחת המשימה תסמן פריצת דרך רחבה יותר בתחום שירות החלל - הוכחה שבעתיד ניתן יהיה להאריך חיי לוויינים ומצפי חלל באמצעות חלליות שירות, במקום להוציאם משימוש ברגע שמסלולם מתחיל לדעוך. בנאס"א אף מציינים שהצלחה כזו עשויה לפתוח בעתיד את האפשרות לבצע משימות דומות על טלסקופ החלל האבל.

בשבועות הקרובים ייקבע גורלה של המשימה, כאשר "לינק" תסיים את בדיקות המערכות ותתחיל להתקרב אל "סוויפט" לקראת ניסיון העגינה המורכב.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה